|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
אמי 2010: שבע המתלבשות הטובות של הערב
טקסי פרסים זה אחד הדברים האהובים עלי. לא בגלל הטקס עצמו, אלא בגלל השטיח האדום :). כמובן.
אתמול התרחש טקס פרסי האמי 2010. טקס הפרסים של המסך הקטן. את הטקס לא ראיתי, אבל מהרתי להתעדכן הבוקר בתוצאות ויותר חשוב - בשמלות. ובכן, בלי מילים מיותרות, הנה, בסדר עולה, שבע השמלות האהובות עלי:
במקום השביעי: הת'ר מוריס מ"גלי" בשמלה של אינה סולטני סופר צעיר וכייפי. אומנם זה זהב אבל זה לא רציני מידי, והסטיילינג של השיער שלה והאיפור חמודים מאוד בעיניי.
אני חושבת שזה נפלא. נתחיל מזה שזה צבעוני. נמשיך בזה שזה לא משעמם ואפילו נועז. הסטיילינג גם, מנימליסטי, בהתאם לשמלה המטורפת והשיער פשוט מעולה. אני יודעת שהיא מופיעה במלא רשימות של מתלבשות גרועות ואני פשוט לא מבינה את זה - היא באמת עשתה לי את השטיח האדום!
וזהו בינתיים. אשמח לשמוע דעות \ על שמלות אחרות שאהבתם \ שנאתם.
עד הטקס הבא, אני אשאיר אתכם עם תמונות של הזוכה האהובה עלי מהערב - סו סילבסטר מ"גלי" - האישה הזאת, היא מלכת העולם.
הו... נהדר.
פשוט מלכה.
|
נכתב על ידי
Betty Orange
,
30/8/2010 14:54
בקטגוריות בגדים, טלוויזיה, טקסים ואירועים, יופי, נשים, סרטים, שחקניות, שיער, תמונות, ביקורת
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
עלילות סופ"ש \ אוליבייה פלמרו \ נייל ארט מיזאקי
היה סופ"ש רגוע ונחמד. כמו שאני אוהבת.
בשישי קניתי שני פריטים בזארה בסוף-עונה: חולצת פסים פשוטה ב-40 (היא דווקא מהקולקציה החדשה), ושמלה ממש יפה וקלאסית שאני לא ממש בטוחה לאן אני אלבש אבל אני מאוהבת בה ב-140.... חוץ מזה, בחמישי מצאתי איזו שמלת מקסי שחורה בחנות יד שנייה ב-30 וכמובן לא יכולתי להשאיר אותה בחנות, כמובן :). סופ"ש בזבוזים, אבל היה שווה.
מה שאני אוהבת בחנויות היום שאפשר למצוא פריטים קלאסיים במחירים ממש סבירים (בזארה ודומותיה)... אחת הבחורות שיש לה סגנון קלאסי מדהים בעיניי היא אולביה פלארו מהסדרה "the city" של MTV. אומנם האופי שלה לא הכי נחמד (מי שרואה יודע), אבל אני חושבת שהיא המתלבשת הטובה בסדרה ואותי לפחות מאוד הפתיע לגלות שהרבה מאוד מהפריטים הכי יפים שלה הם מ-H&M וזארה (וגם הרבה מהם ממש לא - יש לה בירקן באג שחור - אמ... וואו). כל מה שנשאר זה לקנא.
אה, וחוץ מזה וגם ביליתי איזה חמש-עשרה שעות בנסיונות לשים לק לבן על הציפורניים (אני כל-כך גרועה בזה!). ואז אני רואה דברים כאלו וזה מתסכל אותי:
 נייל ארט של מיזאקי! כן בבקשה :).מכאן
וזהו. שיהיה לכולם שבוע נעים!
| |
סוף-שבוע: ליידי גאגא \ סרטים \ My so called life
אז.. נתחיל מזה ש: סוף עונה! איזה כיף... ההנחות מתחילות להגיע. אני מאוד אוהבת בגדים זולים :)
אתמול קניתי שמלה שחורה קטנה חדשה ושרשרת. השמלה עלתה 120 שקלים ב-Twentyfourseven, שעד היום לא קניתי בה שום דבר, כי היא תמיד נראתה לי לבנות יותר צעירות ממני - שאני זקנה בת 21. עוד שבוע בטח ירדו אפילו עוד (כרגע יש 30% ברוב המקומות). נראה לי כל שבוע מעכשיו עד סוף הסוף עונה אני בקנון אחר (אני לא מתעייפת מזה - אני אפילו לא חייבת לקנות כלום האמת, אני אוהבת גם רק להסתכל על הבגדים).
חוץ מזה, ביום שיש, באיחור ופנתי, עשו לי מסיבת יומולדת משפחתית קטנה וסבתא קנתה לי מלא קשתות לשיער, כמו שאני אוהבת (אני כל-כך מושפעת מבלייר)  . וחברה קנתה לי בבוקשה, כי היא יודעת כמה אני מאוהבת בהן.
קבלו את תמונת הבובשקות המושלמת בעולם (רק הקטנות!):  ואני יודעת, קוראים להן מטרושקות... מה אני אעשה? אני כבר לא אשתנה בגיל 21 
חות מזה, ראיתי שני סרטים:
הראשון, "קיק-אס". אני מצטערת טוב, אני באמת מצטערת כי אני יודעת שכולכם לא תסכימו איתי - אבל לא מתּי עליו. זאת אומרת, אני מבינה מה הם ניסו לעשות, וזה באמת היה יחסית מקורי, אבל זה לא טוב בעיניי כמו שעשו מזה. זה נראה כמו חיקוי טרנטינו לילדים.
השני, "דוני ברסקו". סרט מפתיע. אף פעם לא שמעתי עליו לפני כן אבל הוא היה סרט טוב. מדובר בסרט מאפיה (ולכן אני ממליצה עליו רק לאוהבי הז'אנר), ביכוכם של ג'וני דפ ואל-פצי'נו (1997). מאוד נוגע ללב. קצת ארוך מידי - אבל שווה (למעוניינים, יש אותו ב-וי-או-די של "הוט"). פעם ראשונה בערך שאני רואה את ג'וני דפ בתפקיד של בן-אדם נורמאלי והוא דווקא עושה את זה לא רע (ועדיין לא יכולתי להפסיק לדמיין את לאונרדו דה קפריו בתפקיד שלו - הכל בגלל "השתולים").
ואלו הן עלילות הסופ"ש
ואם כבר מדברים על המאפיה, לליידי גאגא יש קאבר חדש על הרולינג סטון מגזין:
לא יודעת... בפעם הראשונה בערך אני לא משתגעת ממשהו שעושה הליידי... הרבה יותר אהבתי את הקאבר הקודם שלה:
מה אתם אומרים? הוא הרבה יותר אומנותי ומגניב בעיניי. ולמרות שהיא בערך עירומה בשניהם, השני בכל זאת יותר חסוד ומתקבל על הדעת.
ומה עוד?... סיימתי לראות את תשעה-עשר הפרקים של סדרת הקאלט משנות ה-90 - "My so call life". הסדרה בוטלה הארצות-הברית למרות עדר המעריצים שהיא יצרה... מדובר בסדרת מתבגרים חמודה שבה התגלה ג'ראד ליטו. העלילה הייתה כבר קצת מיושנת בשבילי (למרות שעדיין יש בה קצת קסם), אבל הבגדים היו מדהימים! סטייל ניינטיז מגניב ומטורף. לצערי לא הצלחתי למצוא יותר מידי תמונות באינרנט, אבל הנה מה שהיה:
והנה, שני גיבורי הסדרה, אנג'לה צ'ייס וג'ורדן קטלנו נפגשים בשנות האלפיים (מוזר ממש למי שראה את הסדרה):
השתנו רק לרעה - אני לא אוהבת את הבלונד ולא אוהבת את ג'רד ליטו בשום צורה - אבל בהחלט, רגע הסטורי.
וזהו.... שיהיה לכולם שבוע מ-ע-ו-ל-ה!
|
נכתב על ידי
Betty Orange
,
27/6/2010 13:40
בקטגוריות בגדים, טלוויזיה, יופי, ליידי גאגא, נשים, סרטים, שחקנים, שנות ה-90, תמונות, ביקורת
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Betty Orange
