אז ממה להתחיל?מה אפשר לומר בשעות הקשות האלה?

בשבילי המוות הלא צפוי של אריק איינשטיין שווה לרגע בו  שמעתי על רצח רבין,לא פחות

השירים שלו מלווים אותי ב50 השנים האחרונות,הוא היה פס הקול של נעורי ובחרותי,בלי ספק

לא צריך בכלל לומר שהיו לי את כל התקליטים שלו מפוזי צפונה.

"אחינועם לא יודעת" הוא שיר שאיינשטיין שר ומלווה אותו להקת הצ'רצ'ילים

תקשיבו למילים ותשמעו את הגיטרות של  הלהקה הנפלאה הזאת.

בשנות השישים היה בגל הקל (לפני שנולדה רשת ג' זה היה הגל ברדיו בו שמעו מוזיקה ישראלית) תחרות ,הרדיו היה מציג 2 זמרים שטיבם דומה,המאזינים היו מצביעים עבורם בגלויות שהיו שולחים לרדיו ובשבוע שאחכ  השדר היה מקריא את  התוצאות.

היינו מחכים בלב רועד לתוצאות,כאילו  זה היה הדבר שקבע את מידת הפופלריות של הזמר הנדון.

אז היו כמובן קליף מול אלביס(אלוהים עדי שאני לא זוכר מי ניצח) היו זמרות אנגליות כאלה מול זמרות אמריקאיות של התקופה מהעבר השני ובתחום המוזיקה הישראלית  היה ברור לגמרי ,מי יוצב מול מי

אריק איינשטיין בצד אחד,מול יהורם גאון מהצד השני.

היינו ילדים טובים ירושלים בסוף שנות ה60,תנועת נוער,שמרנות קיצונית,ג'ינס וחולצות טריקו גזורות שרוול לא נראו אצלנו,איינשטיין על השמועות שהגיעו מתל אביב לירושלים היה פושטק ואנחנו הירושלמים לא מצביעים לפושטקים,אנחנו מצביעים לבן עירנו,הירושלמי זח המבט ויפה העיניים יהורם גאון

הוצאנו אז את כל חסכונותינו על גלויות,גייסנו את כל השכונה וכולנו הצבענו ליהורם גאון בתקווה שינצח את התל אביבים ונציגם

בשבוע שאחכ  הייתה דממה בשכונה בזמן שידור והתפרצות שמחה אדירה כאילו ניצחנו בקרב קשה את התל אביבים כשהקריין הכריז שיהורם גאון גבר על אריק איינשטיין.

השיר אמא אדמה  חובר על ידי יענקלה רוטבליט בלחן מדהים של מיקי גבריאלוב,מתוך ים השירים של איינשטיין זהו אחד השירים שמאוד אהבתי.

לא לקח הרבה זמן והתחלתי להקשיב לשירים של איינשטיין ולא צריך לומר שדעתי השתנתה מקצה לקצה

מושגי ההערצה  למוזיקאים ולמוזיקה שהם שרו וניגנו היו שונים בזמן שהייתי נער,לא התגודדנו סביבם,לא צילמנו אותם כי מי הסתובב עם מצלמה ביום יום ופלאפונים הרי לא היו,המכסימום שעשיתי כדי לראות את אריק איינשטיין מקרוב היה  ללכת לאכול במסעדת כתר המזרח" ברח' אבן גבירול בין ארלוזרוב לז'בוטינסקי ולקוות לתפוס אותו שם אוכל,או אם הוא לא היה שם להדרים כ100 מטר למזנון של ירדנה אשתו של עמנואל שהיה העוזר מאמן של גראנט במכבי תל אביב,שם היה יושב בדרכו הבייתה.

יום אחד ישבתי בכתר המזרח (יש להם קציצות ברוטב אלוהיות וחומוס לא רע,רק שאין חניה וצריך כל הזמן להסתכל שלא  בא פקח) ואריק נכנס והתיישב עם הגב אלי.

עבר לי רעד ברגליים והשתדלתי לא לזוז הרבה,כדי לא להפריע לו,לא פניתי אליו ולא אמרתי לו כמה אני אוהב את המוזיקה שלו,התביישתי

אחכ  עבדתי בחברת הפקות שישבה ברח' אהרונוביץ 5 בתל אביב,אהרנוביץ 1   נגע בפינה של רח' חובבי ציון,הרח' בו אריק גר,ידעתי את מספר הבית וידעתי את הקומה , נוסף לאריק באותו רחוב גר עיתונאי הקולנוע המפורסם של שנות ה60-70 ג' עיטור וג'.עיטור זה היה עובר אצלנו הרבה במשרד,כדי לשמוע חדשות קולנוע כדי לעזור למפיק איתו עבדתי לקדם סרטים שעשה ובשנת 87 נסענו ביחד לפסטיבל הקולנוע בברלין

עד אז לא דיברנו על שום דבר מעבר לעניני הקולנוע המידיים,אבל בפסטיבל ההוא בברלין כטוב ליבו של עיטור באוכל ובעיר היפה הזאת שוחחנו ובגלל שידעתי שהוא שכן של אריק ביקשתי לדעת יותר על האיש והוא אחרי כמה סיפוררים משעשעים אמר לי,אתה יודע מה,נחזור לארץ אני אבוא יום אחד למשרד ונלך לבקר אותו

הייתי נרגש מאוד וחיכיתי להזדמנות הזאת שלא הגיעה מעולם

אני כבר לא זוכר למה אפילו

איינשטיין היה  פס הקול של נעוריי ובחרותי,מדברים לאחרונה הרבה על "זמרים לאומיים",מלכים,רוזנים ועוד כהנה וכהנה זמרמרים שההצלחה עלתה להם לראש,אריק אולי שר  על ילדה בת 16-17 בדרך לגימנסיה,על משהו שהוא יודע שהוא בלתי מושג,בראיונות שבדיעבד אריק חשב שהיה טעות לשיר את השיר הזה  ,אבל להסתכל על בחורות יפות מותר בכל גיל, מה שקשה מאוד לומר על זמרמרים שאיבדו את שיקול הדעת ואת הגבולות בעניין הזה

אני מאוד מקווה שלא יגיעו מתחסדים למיניהם ויגידו לי שאיינשטיין היה זמר של אשכנזים,של מפאייניקים שבעים, אני מאוד מקווה  שפלצנים ומתפלספים לא ינסו למצוא שנאת מזרחים מתחת לכל אבן,שודאי לא ישוו את איינשטיין  שבקצה הציפורן שלו היה כשרון וקסם יותר מכל זמרמר מזרחי ששכב עם קטינות שהיו בגימנסיה ,שכבש את נוקיה ודומיה רימה את מס הכנסה  והוא דוגמה ומופת לחלק מעמישראל ואתם יודעים מה זה לא מעניין לי את קצה התחת אם מישהו יעשה כך.

איינשטיין היה פס הקול שלי ושל ישראל השפויה,היפה ,ב3 בבוקר שהתעוררתי לעבודה ונכנסתי לאינטרנט ראיתי לאסוני את הידיעה שאיינשטיין מת וספונטנית כתבתי את השורות הבאות בדף הפייסבוק שלי : "עוף גוזל,חתוך את השמיים,טוס לאן שבא לך" כמה שעות אחכ ראיתי שהשורות האלה  הפכו לכותרת הראשית  בעמוד הראשון של ידיעות אחרונות. נו כיוונתי לדעת גדולים

ועוד מילה אחת,בעוד 3 ימים ב30 לנובמבר ימלאו  7 שנים  ללכתו של  עלי מוהר זצ"ל,חבר יקר של אריק איינשטיין שחברו יחד ליצירות רבות

המוזיקה שעשה אריק איינשטיין והמילים שחיבר עלי מוהר בעיתון העיר של תל אביב במדורים שכתב (בשער ומהנעשה בעירנו) היו הבית בשבילי,היה החום בפנים ,התחושה הנהדרת בבטן כשאתה שומע שיר  שעושה לך את היום

אריק איינשטיין מת הלילה,

",אני הולך לבכות לך,תיהיה חזק למעלה,

געגועי כמו דלתות שנפתחות בלילה

לנצח אחי,אזכור אותך תמיד

וניפגש בסוף אתה יודע

ויש לי חברים,אבל גם הם כבים

אל מול אורך המשגע"

מילים ולחן אביב גפן

את השיר המקסים הזה "סע לאט" של אחד הזמרים שאני הכי אוהב בעולם אני מקדיש לבן האהוב שלי יובל,שיש לו רשיון שנה,שיסע לאט כמו שאיינשטיין שר והוא עומד בתחילת דרכו בצבא ועוד ישכב בבוץ לא מעט

כל הערוצים משדרים איינשטיין היום,אני מציע לשמוע בלי המלל,רק שירים,בערוץ 24 כל היום

עידכון מאוחר : תודה לעורכי ישרא על  העלאת הפוסט למומלצים,בנתיים מסתבר שכתבתי טרילוגיה,לא פחות ואפשר לקרוא גם את שני הפוסטים הבאים בעניין אריק איינשטיין

זה הפוסט השני

וזה השלישי

אני סיימתי,תיהיו טובים