רב האנשים שקוראים כאן יודעים שבשנתיים האחרונות חזרתי לראות כדורגל.

חזרתי לראות כדורגל בגלל תופעה חברתית,לא פחות

ב2007 הוקמה  קבוצת הכדורגל של הפועל קטמון ירושלים,קבוצת אוהדים,אוהדי הפועל ירושלים שמאסו בניהול המושחת של בעלי הקבוצה דאז

והביאה את קבוצת הכדורגל נעורינו אל פי פחת.

הפועל קטמון ירושלים קמה כקבוצת אוהדים,התאגדות שלא נראתה עד אז בארץ,כל אוהד תרם סכום כסף והפך לבעל מניה בקבוצה,מתוך בעלי המניות נבחרה הנהלה שפשוט הקימה קבוצת כדורגל חדשה בנוף הישראלי.

הקבוצה התחילה את דרכה כמובן מלמטה,בליגה ג',אחרי שנה עלתה לליגה ב',התאחדה עם קבוצת מבשרת ציון שיחקה שנה בליגה ב' ולא הצליחה לעלות ואז שוב נפרדה ממבשרת,חזרה לליגה ג' והתחילה מחדש

אחרי שנה עלתה לליגה ב' משם עלתה אחרי שנה לליגה א' וכעבור שנתיים בליגה א' עלתה לליגה הלאומית.

כל זמן שהקבוצה בילתה בליגות הנמוכות היא לא איימה בשום צורה על הקבוצה המקורית,הפועל ירושלים שעד לשנה שעברה רצה בצמרת הליגה הלאומית וכשלה מלעלות לליגת העל.

גם התקציבים שנדרשו להחזיק את הקבוצה בליגות הנמוכות לא היו גדולים ,בעיקר כי קבוצות בליגות האלה,לא חייבות בתקציב מינימום כדי לפתוח את העונה.

כשהקבוצה עלתה לליגה לאומית קרו כמה דבריםף

הסכסוך בין ההתאחדות לכדורגל בראשה עומד אבי לוזון לבין משרד הספורט בראשה עומדת השרה לימור לבנת והטוטו שנתן עד השנה כספים רבים לקבוצות הכדורגל בליגת העל ובליגה הלאומית  ללא בקרה מצד אף אחד עלה מדרגה:

משרד הספורט והטוטו דרשו  שיו"ר ההתאחדות לא יעמיד עצמו לבחירה מחדש עקב  שחיתויות ,אלימות במגרשי הכדורגל ועוד כהנה וכהנה ענינים

יור ההתאחדות לא אהב את ההחלטה וסרב לחתום הסכם חדש עם הטוטו.

הסובלים הראשונים מהמצב היו הקבוצות הקטנות בליגה הלאומית שלא ידעו כמה כסף יקבלו ולא יכלו לתכנן תקציב

כשכבר נחתם הסכם,קוצץ הסיוע לקבוצות מ2 הליגות והפועל קטמון ירושלים הייתה אחת הנפגעות הראשיות מהמצב.

בקיץ לפני שהתחילה הליגה דרש ראש העיר ניר ברקת מ2 הקבוצות,הפועל קטמון ירושלים והפועל ירושלים לשבת למשא ומתן לקראת איחוד.

ראשי הפועל ירושלים (ביניהם אגב  יו"ר הקבוצה בעת ההיא האדון מוטי גמיש שאך אתמול צף ועלה שמו כאדם שהתחזה למנכ"ל אל על ודרש לשדרג את מקומו של הזמר אייל גולן למחלקה הראשונה בטיסה מניו יורק לארץ,למזלו של אייל גולן וגם למזלו של מוטי גמיש העניין התברר מהר מאוד כנסיון לשקר את מנהלי הטיסה ורק במזל הסתיים כפי שהסתיים ואף אחד כרגע לא יעמוד לדין בנסיון הונאה  אבל זהו מוטי גמיש).

גמיש זה הסתיר ממנהלי המשא והמתן של קטמון את מצבה האמיתי של הפועל ירושלים מבחינה כלכלית שכללו חובות למס הכנסה ומע"מ,חובות ארנונה ותשלומים לשחקנים,הוא הצהיר על חובות קטנים משהיו

המשא והמתן לא צלח,בעיקר כי מנהלי המשא והמתן גילו את גובה החוב האמיתי וסרבו להכנס לביצה הטובעת ,הקבוצות לא התאחדו,אבל ראש העיר וקבוצה קטנה של תורמים שהיו אמורים לעזור להפועל קטמון כעסו ומשכו את ההבטחות שלהם

קטמון התחילה את העונה עם תקציב מינימום כשמגרש הבית שלה איצטדיון טדי עובר בדיוק בפתיחת העונה שיזרוע ואין אפשרות לשחק שם

בד בבד אוהדים של הפועל ירושלים המקורית פצחו בכל אתרי האינטרנט  במתקפה קשה נגד קטמון ונגד אוהדיה

קטמון מביאה לכל משחק הרבה מאוד אוהדים,קטמון היא הקבוצה שמביאה את הכי הרבה אוהדים למשחקי בית וחוץ אחרי מי שמוליכה את טבלת הליגה מכבי נתניה

ביציעי קטמון אפשר לראות משפחות שלמות ,הרבה נשים,הרבה ילדים,בעיקר אבות וילדים

חוויית הצפיה במשחקי קטמון ה יא אחרת,אין קללות,אין שנאה ליריב,יש עידוד בלתי פוסק גם במשחקי בית וגם במשחקי חוץ ,גם כשמנצחים וגם כשמפסידים לא עלינו.

חוויית הצפיה מעודדת אנשים כמוני שלא היו הרבה שנים במשחקי כדורגל לבוא ולחוות את אהבת המשחק,להעביר לילדינו את מה שהורינו העבירו לנו

אפשר לומר שאנחנו אוהדי קטמון באים מהאהבה אבל זו תישמע קלישאה שמקומה לא ברב מגרשי הכדורגל בארץ שם שולטים דברים אחרים

במחזור ה11 הגיע המשחק ממנו כולם חששו,הפועל ירושלים נגד הפועל קטמון

אוהדי קטמון מילאו את היציע המזרחי בטדי ואוהדי המקורית את היציע המערבי

אוהדי הפועל המקורית קיללו,ירקו על שחקנים של קטמון,לא היו יכולים היו משתמשים באלימות

אוהדי קטמון עודדו את קבוצתנו וחלק הצטערו שהם משחקים נגד קבוצם המקורית.

אגב אני בשלב הזה ,כבר אין לי שום דבר בלב בעד הפועל ירושלים המקורית,אני עושה הפרדה גמורה בין קבוצת נעורי לקבוצה שמשחקת היום כהפועל ירושלים,הפועל קטמון תפסה את המקום הזה בלב שלי ואני  הייתי נגד איחוד וגם ביטאתי את זה במקומות המתאימים.

הפועל קטמון ניצחה  את המשחק ומאז השיח בין אוהדי קטמון ואוהדי המקורית הלך והידרדר כשהם מאשימים אותנו ששמחנו יותר מידי בנצחון (מי לא שמח שקבוצתו מנצחת?) שהתאהבנו במיזם החברתי שהקמנו וקשה לנו להפרד ממנו ואנחנו בכלל בוגדים נאלחים ועוד כהנה וכהנה כינויים שהנייר לא סובל.

ל2 הקבוצות דף פייסבוק,לקטמון יש פורום פעיל ובזמן ה אחרון יש עוד פורום,נגיש לאוהדי 2 ה קבוצות "רחל אימנו 16 " שמו,כתובת המגרש המיתולוגי של הפועל ירושלים,שם אנחנו גם חשופים לקללות ולביטויי אלימות מילוליים וזה לא נעים ולא נחמד

לאחרונה נכנס לתמונה איש עסקים ישראלי שיושב בארה"ב ,יוסי ליפקין שמו שעזר מידי פעם לקטמון בתרומות והציע לקנות את הפועל ירושלים מידי הבעלים הנוכחי ולהתאחד עם קטמון כדי לבנות קבוצה אחת חזקה.

המשא והמתן הראשוני נכשל,ההתנגדות לחזור לחסות בצילו של בעלים יחיד לא קרצה לקבוצת האוהדים המחזיקה במניות קטמון

אבל ליפקין שיפר את ההצעה שלו,נתן מעורבות גדולה יותר למחזיקי המניות  ואם יוסי סאסי הבעלים הנוכחי של הפועל ירושלים יעמוד בדיבורו  ויעביר לליפקין את הקבוצה ,יצא לדרך איחוד בין 2 הקבוצות בעונה הבאה.

עד לימים האחרונים התנגדתי בכל מאודי לאיחוד אבל גם אני מבין שמאוד קשה להמשיך במצב הזה ללא תמיכה כלכלית קבועה,כסף מאוהדים היא תאוריה רומנטית נחמדה אבל אנשים לא יכולים לתרום בלי סוף.

קבוצה בליגה השניה זקוקה לתזרים מזומנים קבוע ולא קטן להחזיק קאדר שחקנים רחב שיוכל להתמודד בכבוד בליגה וקשה מאוד לעשות את זה למרות שעד עכשיו הצלחנו לא רע,הקבוצה במקום השישי בליגה ,מקום שאף אחד לא חלם שנגיע אליו בשלב הזה של העונה

החשש שנאבק בתחתית הולך ומתפוגג אבל צריך לשמור על המומנטום

ואי אפשר להמשיך לבד

מכבי יפו שהיא קבוצת אוהדים בליגה א' כבר מחפשת לחזור לחיק החם של בעל בית אחד שיחזיק אותה כלכלית והיום ברור יותר מתמיד שלמרות הרצון להשאר קבוצת אוהדים ,המצב הכלכלי לא מאפשר זאת והפתרון הוא איחוד עם הקבוצה המקורית ואוהדיה שלא מתים עלינו בלשון המעטה

המהלך מלווה בחיל וברעדה כי אם לא יצלח,לא נוכל נפשית להתחיל מחדש וזה ברור לכל אוהד ואוהדת של קטמון

מאהבה הגענו עד הלום ואני נורא מקווה שהמסע שהתחיל  בשנת 2007 בליגה ג' ונתן כל כך הרבה תקוות להמון אנשים,לא יעצר ויעלם כשהאיחוד יקרה.

בלי קשר:

התור שהיה אמור להיות לי לראומטולוג ביום ראשון ה9 לחודש נדחה ,הרופא  היה חולה ונעדר במשך חודש וחצי מהעבודה וכל התורים זזו לחודש ומשהו איחור,מדהים שזה קורה לי בפעם השניה ,הראמטולוג הראשון אליו הלכתי בתחילת המחלה שלי ב2006 גם חלה  והפסיק לקבל חולים ונאלצתי לחתת רגליים ולמצוא רופא חדש והנה שוב סיפור דומה וזה מבאס כי  צריך לחכות 3 חודשים לתור

מסתבר עכשיו שהזמר אריאל זילבר לא יקבל בסופו של דבר פרס על מפעל חיים,אלא פרס צנוע יותר,על פניו אני לא בטוח שאני אוהב את ההתערבות הבוטה של דליה רבין בסוגיה,אבל עוד לא התעמקתי בידיעה ולא  התקבעה דעתי.

אני סיימתי,תיהיו טובים