אז נסענו אתמול להשבעה של הבן החייל,אתם יודעים,ציפינו ליום הזה ,תיכננו איך להגיע לכותל,הגענו : סבא וסבתא (אחד מכל צד) דודה ש.(המסורה שמגיעה לכל מקום) ,אח אחד (את האחות ,היחידה הצבאית שלה לא הסכימה לשחרר מ וקדם ולכן היא ויתרה בלית ברירה על המסע) ואמא ואבא

שוב ב2 מכוניות

יש ויכוח תמידי בין אמא ואבא מהרגע שההבן החייל התגייס

האמא גורסת שבגלל הקשיים הגדולים שהבן החייל נמצא מולם ומתגבר עליהם הוא ראוי לכל פינוק והאבא גורס שלא צריך להגזים.

האמא אומרת ,שאלתי אנשים שילדיהם היו בצבא והם אומרים: ככה וככה וככה,אבא אומר,לא צריך להגזים,לא יקרה כלום אם לא נסחב מהבית  אוכל בצורה מוגזמת,לא מרעיבים את הילד,חוץ  מזה הטכס מסתיים והוא בא הבייתה,

האמא אומרת,אתה הייתה בצבא לפני 40 שנה,דברים השתנו

ואני אומר ודאי שדברים השתנו וטוב שכך רק שיש לי חשש שכמצה דברים למרות ההפרש של 40 שנה ביני ובין ילדיי שדברים לא רק שלא השתנו הם קצת הולכים אחורה

לפני שנסענו זוגתי הטובה והמעניקה נסעה וקנתה  בורקס  לרוב,3 בקבוקי שתיה,אפתה מבעוד מ ועד  ארגז של כדורי שוקלד כי הבן החייל ביקש ובקשתו כאמור היא קודש

תוסיפו על הכבודה הזאת 4 כיסאות מתקפלים כי הצבא  אמר שאין מקומות ישיבה ויצאנו לדרך

אז נסענו והגענו ואפילו  בעזרת הוויז הגענו לחניון קרתא מול שער יפו ויצאנו החוצה ומצאנו 2 מוניות והעמסנו את הכבודה על המוניות  ונסענו לכותל המערבי.

מגדל דוד  ממש  מול היציאה מחניון קרתא

סימטאות העיר העתיקה בדרך משער יפו לכותל

באופק אוגוסטה ויקטוריה ,מראה מרהיב

תשמעו,הרבה מאוד זמן לא הייתי במקומות האלה,יופיים מרהיב,עוצר נשימה אפילו,באמת

השעה הייתה שעת אחר צהריים והמראות באמת אין דברים כאלה.

ואז מגיעים לכניסה לרחבת הכותל ואתה מבין שזה מקום מאוד גדול המקום הזה והוא מכיל המון אנשים

פגשנו את הבן החייל בכניסה,הוא בחולצה צבאית כמובן,עם גופיה ארוכה מתחת וללא מעיל ומה  אומר לכם,הבחור קצת רעד מקור והשעה הייתה רק 17:00 אחר הצהריים.

ברקע הכותל המערבי,כל הרחבה שמשמאל למעט חלק מגודר קרוב לכותל הייתה הרחבה בו  היה טקס ההשבעה לטירוני גבעתי נובמבר 2013

עכשיו שתבינו ,אפשר לעמוד רק בשני צדדים,אין מקומות ישיבה ,חוץ מאלה שצייתו לבקשת היחידה והביא כיסאות מתקפלים ,אבל אם לא הגעת מוקדם ממש (נגיד בשעה 16:00)  ולא הצבת את הכיסאות קרוב לגדר,לא היה כל כך טעם לשים למשל כיסאות בשורה השלישית או הרביעית של האנשים שעמדו מאחורי הגדר כי הדוחק והצפיפות ככל שהתקרבה שעת הטקס היו כל כך גדולים שאם היית יושב בתוך המון אדם עומד מסביבך,לא היית רואה כלום והיה חשש שהיית נרמס.

אז  אחרי שניסינו לשבת בתוך ההמון העומד, הוצאנו את הכיסאות החוצה וישבנו  עליהם מאחורה  ליד הגדר.

בינינו היושבים לבין אלה שעמדו היה שטח לא רחב  שדרכו הלכו אנשים להתפלל בכותל,

כלומר לא סגרו לשעתיים את רחבת הכותל לטובתנו,זה כמובן בלתי אפשרי,אבל זה הרגיש בערך מבחינת כמות אנשים כמו כיכר של עיר ביום העצמאות

המון אנשים מרוכזים בטקס ומהצד המון אנשים הולכים לכותל וחוזרים ממנו

נורא לא אינטימי.

אני לא מצליח להבין  את ההגיון של היחידה בבואה לבחור את המקום לטקס,נכון הכותל מקום קדוש וזה אמור להיות נורא מרגש לקבל שם נשק וספר תנ"ך,

טקס ההשבעה עצמו מלא פאתוס,חף מציניות ואתה המשקיף מהצד לא מתרגש, מה לעשות, גם  כי זרקור רב עוצמה המוצב במרכז הרחבה מסנוור אותך ומקשה על הצפיה ,המוני אנשים מתהלכים מולך לכותל ובחזרה ואתה יושב ,קופא מקור (ותיכף אחזור לקור שהיה אתמול) ואתה האומלל והדחוק ,מנסה לראות שכל הכבודה שהבאת איתך ,אוכל שתיה וכו' נמצאים למרגלותיך ולא הלכו לשום מקום ואגב אתה כבר יודע שסחבת הכל לחינם כי הבן החייל איך שראה אותנו אמר,לא הייתם צריכים,עושים את הטקס ועפים הבייתה

ביננו חברי היקרים? הייתי שמח לו " ברגע שמסיימים היינו עפים הבייתה",עוד רחוקה הדרך הבייתה אמר המשורר ועוד נכונו לנו  תקלות רבות בדרך:-)

מה רע לעשות למשל את הטקס באתר הגבורה בלטרון ? שם נעשו טקסי ההשבעה של גבעתי עד היום ,אם היחידה הייתה חושבת קצת על האורחים (ושוב לא כולם אנשים צעירים) שהזמינה ולא רק על הכותל המערבי ההומה מאדם בכל שעות היממה,היה טוב יותר,בלטרון יש חניה גדולה,לא צריך לשנע את האוכל ואת הדברים שהבאנו בויה דלרוזה ה הזאת ומילא אנחנו נסענו במונית ,אחרים הלכו עם כיסאות ואוכל מהחניה בקרתא דרך סימטאות הרובע הארמני בואכה שער יפו עד הכותל

בקיצור עברה עלינו מהרגע שהגענו ועד שהטקס החל שעה מאוד ארוכה.

ככה אגב נראתה רחבת הטקס לפני שהוא החל,שולחנות ועליהם הנשק  (מיני תבור למי שנורא רוצה לדעת,במבט ראשון נשק מאוד מרשים,אני לא מכיר אותו אבל אין ספק ביכולותיו ) שיחולק  לחיילים יחד עם ספר תנך כאמור

שנדבר רגע על הקור שהיה אתמול?

חברים,מזמן לא חוויתי קור כזה ואני הגעתי מוכן,לבשתי חולצה ועליה סוודר ועליה מעיל,צעיף (של הפועל קטמון אם לא איכפת לכם) היה כרוך סביב צווארי,תוך דקות הידיים שלי הפכו אפורות כחולות מקור ולכן שמתי כפפות  וגם כובע צמר שכיסה את אוזני

לרגליי נעלתי את נעלי החדשות,נעלי קאטר -פילר גבוהות חזקות  שאמורות לחמם כל רגל רגילה

צריך לומר לפני, שאני סובל בקור בגלל המחלה שלי ,סקלרודרמה וענינה  זרימה דם איטית לקצות הגפיים,ידיים ורגליים ובקור אני סובל יותר.

תשמעו,הייתה טעות גדולה להשאר שם מבחינתי,ככל שירד הערב הקור הפך את השהות לבלתי נסבלת מבחינתי ונעליים המפוארות לא עזרו והרגשתי שכפות רגליי הופכות לגוש קרח,התחת קופא לי ואוטוטו אני לא עומד בזה

זה היה המראה שאני ראיתי ביושבי על הכיסא המתקפל שההבאתי מאחורי חומת האנשים העומדים וביני ובין האנשים העומדים,אנשים שלא קשורים לטקס עושים את דרכם לכותל ובחזרה.

החזקתי מעמד עד כרבע שעה לפני הסוף,בדיעבד הייתי צריך להשאר בבית אבל  כאבא המסור שאני ,הייתי צריך להגיע  לרחבת הטקס לנשק את הבן החייל ולחזור לחניון לשבת באוטו ואת זה עשיתי רק רבע שעה לפני הסוף ואגב מזל שעשיתי את זה בזמן שעשיתי כי  מנוסים ממני בטקסים הבינו שאם יקדימו לצאת יתפסו מונית.

בשיניים תפסתי מונית,וברעד ביקשתי מהנהג שיפעיל חימום כי אני לא מרגיש את הרגליים,כשהגעתי לחניון קרתא השעה הייתה 7 בערב,נכנסתי לאוטו הדלקתי חימום והפשרתי במשך שעה ארוכה.

לזוגתי הטובה ולמלווים אותה שנשארו עד הסוף בטקס לא היה מזל כמו שלי,הם לא הצליחו לעצור  מונית,כי המון אדם שיצא מהטקס עצר את כל המוניות.

זוגתי שלחה את הבן החייל עם 2 חברים שהגיעו גם הם לראות אותו בתקווה להגיע לחניון במהירות ולקחת את האוטו ולנסוע לחלץ אותם ,רק שהיא לא ידעה שלמכוניות פרטיות אין אפשרות להכנס  לעיר העתיקה ואחרי שהיא הבינה שהילדים לא יכולים לבוא,העמיסה על עצמה, על סבא ועל דודה ש.4 כיסאות פלסטיק,3 בקבוקי שתיה מלאים קופסת בורקס וקופסא עם כדורי שוקלד ואודרוב,להגיע לחניון

לא לא ,בעדה שלהם לא מפקירים אוכל מאחורה ואם צריך לסחוב אותו,יסחבו,מצאו תחנת אוטובוס חיכו לאוטובוס וכשעלו עליו ביקשו לרדת בואכה שער יפו.

לא ברור איפה הנהג אוריד אותם ומזל שפגשו 2 בחורות ירושלמיות נחמדות שהסכימו בטובם להראות להם את הדרך לחניון קרתא וגם לעזור בסחיבת הציוד

והם הגיעו בסביבות 20:00 לחניון הרוסים מעייפות וכואבי רגליים

שמנו וויז ,עפנו מירושלים והגענו הרוסים הבייתה,לא בטוח שבקרוב נתפתה לטקסים מהסוג הזה בהם לא מתחשבים באזרח הקטן :-)

אני סיימתי,תיהיו טובים