באחד האמשים כמו שאומרים,שכבתי רגוע על הספה בסלון ופתאום קיבלתי 2 מסרונים,

אחד מאפליקצית פנגו והשניה מאפליקצית סלופרק.

אני מנוי על הראשונה דרך האפליקציה ולא מנוי על השניה ,אם כי בעברי השתמשתי בה טרום היות פנגו.

2 האפליקציות הציעו לי שמאחר שמכוניתי נכנסה לחניון גולדה,אני מוזמן ללחוץ על הקישור ולשלם דרכן ולא להתעכב ביציאה,כאילו מי ישמע,איזה עיכוב איום ונורא מחכה לך ביציאתך מחניון

רק שהבעיה שבאותו זמן כאמור השתרעתי בנחת על הספה בסלון ולא היית לי שום כוונה לצאת.

ליתר בטחון הסתכלתי מהמרפסת האם מישהו אחר החליט לקחת את מכוניתי לסיבוב ולהחנות אותה בחניון גולדה,אבל לא דובים ולא יער,מכוניתי עמדה בסבבה שלה בחניה מול הבית.

נשאלת השאלה מה קורה לאפליקציות המצויינות האלה?איך הן מזהות משהו שלא קיים? פנגו שלחה לי בשבת לפני שבועיים מסרון בו היא רוצה להזכיר לי שהחניה בחוף בת ים מסתיימת ב22:00.זה נאה מאוד ואחראי

הבעיה שבני שביקש ממני להפעיל את האפליקציה וגם  לסיימה עזב את חוף הים בסביבות 18:00,והאפליקציה נסגרה,אז למה היא מספרת לי סיפורי המשך?

טוב זאת הייתה אתנחתא שבאה להקדים ולספר על השבוע שעובר ,בו לא היה לי כמעט זמן לנשום וזה גם התבטא בביקורי כאן

בסוף השבוע שעבר קיבלתי מסרון(בזמן האחרון כולם מסמסים לי) מהביטוח הלאומי שמסמכי הגיעו אליהם ועוד אשמע מהם

לרגע שחשבתי שמישהו כאן הוזה כי ברור שמעולם לא שלחתי מסמכים לביטוח הלאומי אבל מייד נזכרתי שאני מ טופל בחברה למימוש זכויות רפואיות והגענו לרגע השמח בו הם שולחים את כל המסמכים לביטוח הלאומי

אחרי כמה ימים  הביטוח הלאומי שולח אלי דף הוראות,בו אני מתבקש למלא פרטים על עבודתי ב15 חודשים האחרונים,על שכרי וגם רוצים אישור מנוירולוג.

נוירולוג? למה נוירולוג,יכול בהחלט להיות שעצבי השבוע היו רפויים משהו,אבל לא זכור לי שדיווחתי על העניין לביטוח לאומי,זאת ועוד,הלכתי להמון רופאים בשנה האחרונה,המוני רופאים,גדודים,רק שנוירולוג לא היה ביניהם, ומה עכשיו? מאיפה אביא תור לנוירולוג בהתראה כה קצרה?

התקשרתי לאשת הקשר שלי בחברה למימוש (לא נכתוב בכל פעם שאני מדבר על החברה הממשת את זכויותי, את שמם המלא כי לא נגמור עם העניין)

סיפרתי לה שסיימתי עניין עם רופאת העיניים (כל יום שני ב16:00 פונקט והכי טוב לקבוע תור כדי להיות ראשון,אחכ יש בוקה ומבולקה,שמים לך טיפות עיניים,אתה יוצא וצריך לחזור אחרי 20 דקות לרופאה שממשיכה לקבל  אנשים שהתור שלהם אחריך,ואנשים קצת לא מבינים את התהליך ומביעים מחאה ,לעיתים לא חרישית, כשאתה מסביר שאתה אחרי טיפות וצריך להכנס,אגב עם העיניים ברוך השם הכל עדיין תקין.

הקטע הכי גדול שאתה משוחרר הבייתה ובעיניך עדיין הטיפות אתה יוצא מהמרפאה הממוזגת לשמש המסנוורת ואתה פשוט עומד כסומא על המדרכה,לא יכול לפתוח את העיניים ואם לא תאמת מראש אם מישהו מדורשי טובתך שיבוא לקחת אותך משם,אתה בצרה גדולה

בקיצור נעשה וי על מכון העיניים באסותא,על רופאת העיניים ציציאשווילי,על רופא אף אוזון וגרון ועל מכון השמיעה בלישנסקי בראשון, בו הודיעו לי שאני צריך מכשיר שמיעה, פחות בגלל היותי קשיש ויותר כי  אני נפגע מאוחר של מלחמת יום כיפור והגעתי למסקנה שזה שאומרים לי שאני לא שומע טוב זה כי אני באמת לא שומע טוב והגיע הזמן להתקין מכשיר,קצת הבהילו אותי עם המחיר (לא שאלתי עדיין כמה יעלה רק הבנתי שזה יקר ולכן לא הלכתי למכון שמיעה כדי  לראות מה המחירים אבל גם זה יגיע

בתוך כל אלה אני לא מצליח להפטר מהשיעול הטורדני ולכן הלכתי לרופאת המשפחה שלי שהיא באמת אשה יקרה  ובעיקר מבינה את הראש שלי,עזבו שהרשעית נתנה לי לעשות עוד בדיקות דם(רק לפני חודשיים עשיתי,כאילו מה קרה?)

והוחלט שהיא תיתן לי טיפול תרופתי לפני הצעדים הבאים,הבעיה שאני  לוקח  כל כך הרבה תרופות,באמת,אני מפחד לספור כמה כדורים אני נוטל ביום למרות שיש כמה כדורים שאני נוטל פעמיים וזה לא נחשב בספירת ריבוי הכדורים ולפעמים אני מרגיש שהפכתי לעבד של תרופות וזה לא קל לי ,כי בראש אני נער צעיר וקל רגליים עדיין זה רק הגוף שלי שעושה בעיות:-)

אז התחלתי בטיפול נגד השיעול ולא ממש התמדתי כהרגלי והשיעול לא עבר,אבל  החלטתי להלחם בו ואקח את כל הטיפול התרופתי כחוק והוא יעבור ויהי מה

תוסיפו לכל זה שחזרתי לעבוד משרה מלאה וזה לא קל לי,צריך להתרגל לשעות ,הישיבה הארוכה על כסא לא נוחה עושה לי כאבי גב,לעיתים מאוד קשים,אני מרגיש לפעמים שסכין חותכת לי את הגב העליון ואני מנסה לקום יותר ,להסתובב,למצוא כסא מתאים יותר,בנתיים זה לא ממש צלח ואני מגיע הבייתה  כואב ,נכנס למיטה לישון צהריים ולא נרדם !!

ורק מי שאמון על שנ"צ כמוני מבין מה זה אומר שאתה נכנס למיטה לישון צהריים ולא נרדם פור קרייסט סייק,,עדיף כבר שדאעש ינצחו מאשר לא תישן צהריים

לאט לאט הבנתי שהרעיון של להכנס הבייתה מיום עבודה ולהכנס ישר למיטה ה וא לא ישים,אני צריך לשתות כוס קפה לאכול משהו לתת לגוף להרגע ואז לנסות לישון צהריים והפלא ופלא ביומיים האחרונים הנוסחה עבדה וישנתי כתינוק.

אז היה שבוע  סוער  והגיע יום שישי והיום הבן החייל לא מגיע הבייתה  והוא ביקש שנעביר לו  כמה דברים נחוצים(זקט כי מתחיל להיות קר בנגב הצפוני בלילה) תחתונים וגרביים כי על זה יקום ויפול הצבא וקצת ממתקים (אני אומר לכם שהילד מכור לממתקים ואם הייתם רואים אותו לא הייתם מאמינים שהוא איש של ממתקים כי אין לו גרם אחד של שומן בגופו)

נשאלת השאלה איך להביא לו את הדברים,הדרך האחת היא לברר אם מישהו מהעבודה של זוגתי נוסע לכיוון משמר הנגב היום ולמסור את החבילה בידו ואם לא ,לרדת אנחנו לשם,מרחק שעה נסיעה , בהזדמנות לראות איפה הוא יושב ולפגוש אותו ל10 דקות

אני מודע לחסרונות הקטע (לנסוע מרחק כזה בשביל 10 דקות וכו' ) אבל  הבחור צריך את הדברים ואם לא ימצא מישהו שיקח אנחנו נעשה זאת

הילדה הגדולה יורדת סופית ביום שלישי בלילה לאילת וגם היא צריכה השלמות מצאי שיעשו כנראה ביום שני,היא עתידה להיות שם את כל תקופת החגים ולא להגיע הבייתה,אנחנו חושבים שזהו נסיון חשוב בשבילה ותומככים בה בצעד הזה

את ערב ראש השנה אנחנו חוגגים בביתה של אחותי ברחובות ואני התגייסתי לבשל חלק מהמאכלים,אתמול העברתי רשימה של  מצרכים שעל אחותי לקנות כדי שאבוא אליה יום לפני ערב ליל הסדר ואבשל אצלה (היא נשואה לבחור דתי וצריך לשמור על כשרות והפרדה ולכן אני מעדיף לבשל אצלה.

סליחה ממי שלא הספקתי לקרוא את הפוסטים שכתב ,אעשה זאת בסוף השבוע,

לסיום

אני רוצה לעלות גרסה  לשיר ,זמנך עבר' שאהוד בנאי שר בהופעה חיה,(וכותרת הפוסט נלקחה ממנו) אני יודע שלפני כמה פוסטים העליתי את השיר הזה אבל הגרסה הזאת היא גרסה שצולמה  בהופעה אחרת והדיבור בין כלי הנגינה (גיטרות ,כינור תופים)לבין כלי הנגינה האחרים בלהקה זה אשכרה מאסטר פיס

אז למי שי סבלנות ,בבקשה,זה ממתק ממתק

אני סיימתי,תיהיו טובים