ימים לחוצים עוברים עלי,ענינים רפואיים חוצים ענינים כלכליים שחוצים ענינים אישיים

והכל ביחד לא קל

וצריך להמשיך לתפקד בכל הבלאגן ,כי יש בית וילדים ולא תמיד זה מצליח וכשזה לא מצליח יש סערות שלשמחתי שוכחות באותה מידה שהן עולות:-)

אני לא בטוח שאני רוצה כל כך לפרט כי  בשנה האחרונה שוזפות את הבלוג שלי עיניים רבות,רבות ממה שהתכוונתי שישזפו כשפתחתי אותו.

יש תחושה שאם אני לא רוצה שידעו עלי דברים,אני לא צריך לכתוב אותם כאן ועד לפני לא הרבה זמן זה היה אפשרי

וזה היה כר מצויין לפרוק רגשות, מה שהיום פחות אפשרי

נכון שלעובדה שקוראים כאן אנשים יקרים לי מהמשפחה יש גם יתרונות ,מאבל סתבר שהחסרונות עולים על אלה ואי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור

וזה מטריד וקצת מבאס

בעניני בריאות זה פשוט לא רוצה להסתיים,במישור אחד,החומר הוגש לביטוח הלאומי ולכאורה אני צריך להמתין לועדה רפואית ולהחלטה של הביטוח  הלאומי למרות שזו החלטה שודאי לוקחת זמן

אבל מעבר לזה כל הזמן יש עוד ועוד בדיקות למרות שהן שגרתיות ונמאס לי ואני מקפיא למשל את עניין מכשיר השמיעה  בעיקר כי אין לי אנרגיה לעסוק בהכל יחד

 ויש את העניין הכלכלי,היום בפעם הראשונה בחיי התפרצתי על  נציג הבנק שהתקשר אלי,יצאתי עליו כאילו אני לא תלוי בו בכלל,כאילו אני לפחות חצי רוטשילד,אבל נמאס לי,נמאס לי שהוא הבטיח להתקשר אחרי יומיים מהשיחה ה ראשונה בתחילת החודש והתקשר רק היום, אחרי שבועיים וחצי,זה שהוא לא התקשר,לא הייתה הבעיה הגדולה ,הבעיה הגדולה שבמשך הזמן הזה נמנע מאיתנו לעשות פעולות כאלה ואחרות

ומה זה הקטע הזה שאי אפשר להתקשר ישירות לבנק שלך?

לא כולם יכולים להגיע לבנק פיזית,אז הבנקים המציאו את הבנק הישיר,אליהם אתה מתקשר ומהם אתה מבקש לומר לבנק הלא ישיר שיחזור אליך.

הם כמובן נורא אדיבים ונורא אמפתים אבל הם רק יכולים להעביר את ההודעה ,הם לא יכולים להכריח את הפקיד בסניף הבנק באמת להתקשר

וככה אנחנו מטורטרים 3 שבועות,עד שהיום בבוקר הוא הפציע בטלפון שלי ,הפקיד מהסניף

האמת שהייתי צריך להפנות אותו ישר לזוגתי שהיא מנהלת את עניני הכלכלה בבית שלנו והיא התחילה איתו את התהליך.

אבל כששמעתי עם  מי אני מדבר לא הצלחתי להתאפק ואני מודה ,יכול להיות שעשיתי נזק,אבל  באמשלכם,איזה כיף זה היה לצאת עליו,

הגיע לו ולא איכפת לי שהוא הבנק ואני תלוי בו,לא יתכן שהוא משאיר אותנו ערומים שבועיים וחצי

בדרך כלל עד היום כשהייתה בעיה ,היו מתקשרים מהבנק,היינו משוחחים תוך כמה ימים פותרים את הבעיות וחלאסנה על סיפור

כאן האיש לא חזר אחרי יומיים,חזר אחרי שבועיים וחצי,ובשבועיים וחצי האלה לא הייתה לנו קרקע יציבה לעמוד עליה וזה מרגיז

על זה תוסיפו התנהלות מרגיזה של סלקום והוט,שתיהן קשרו קשר לשדוד אותי ונמאס לי,פשוט נמאס לי לשלם הרבה כסף לסלקום ועד שהצלחתי לתפוס אותם היום,נציגת השרות לא שמעה אותי טוב ,ניתקה ולא חזרה  אלי,פשוט  נעלמה

ויש את עניין הנסיעה של הילדה לאילת,אם הכל התחיל בנחת ,בהמשך זה הסתבך כי החברה שלה התחרטה והחליטה לא לנסוע,אנחנו המשכנו לתמוך בילדה בהחלטתה לנסוע לבד

זה קורה  מחר בוקר כי נסיעת הלילה בוטלה והיום החברה החליטה בכל זאת להצטרף

לכאורה זה טוב אבל בהכרות עם החברה ובנטיה שלה להיות שיפוד (מתהפכת בדעותיה השכם והערב)אני מקווה שההחלטה תחזיק יותר מכמה ימים.

כך או כך היא נ וסעת מחר בבוקר ואני מנסה לעבוד על החרדות שלי ויש לי ,מה לעשות

והכל ביחד משפיע,על איכות החיים שלי ,ללא ספק על שנת הצהריים שלי שהיא לעיתים נים לא נים,על שלוותי נפשית ועל הדאגות הקיומיות שלא מרפות והן לא טובות לי והבלוג סובל ואני מתרגז ואני לא רוצה להתרגז,לא בריא לי להתרגז,אני לא אדם רגוע מי יודע מה מן הסתם,את זה אולי הבנתם כבר אחרי 11 שנה

ולבסוף אם פתחתי את הכל אז גם   יש לי עצירות כמה ימים וזה מבאס לי תתחת,תרתי משמע

עכשיו אחרי שכתבתי את כל זה אני רגוע כתינוק

הכותרת מתוך השיר של שחר אבן צור מהשיר "ערומים"

אני סיימתי,תיהיו טובים