אתמול אחרי הרבה מאוד שנים הייתי בגדה המערבית,בהתנחלות,שבי שומרון ,ליד שכם.

בן אחותי התארס עם בת המקום ונסענו לחגיגת האירוסין.

איך הולך השיר הידוע:"מעבר להרים ולמדבראומרות האגדות וגו'

,אז בדיוק שם,למרגלות ההר שעליו יושבת שכם,

נשבע,ראינו את האורות של העיר ,לא נחמד.

,הייתה חגיגה דתית אופיינית,כיבוד קל וריקודים שאגב מהר מאוד הופרדו במחיצה ואנחנו נשארנו איזה מזל בצד של הנשים.

היה אנתרופוטלוגי לגמרי לצפות בבנות הרוקדות.

אחכ היה טקס נחמד שבו מישהו שבר צלחת ,לא ממש שמתי לב,קטמון בדיוק קיבלה גול ואני תפסתי שביב של ווי פיי כדי לדעת את זה.

הכלה העתידית קיבלה טבעת מאם החתן ואנחנו חשבנו על דרכנו בחזרה.

היה מפחיד מאוד הדרך לשם.בחיי,שריונית של צהל בכפר ערבי,כבישים מאוד חשוכים ומכוניות מסנוורות ,

אבל אנחנו דבקנו במטרה לנסוע לשמח חתן וכלה.

כשהטקס הסתיים עפנו חזרה הבייתה,במחסום תאנים אמרנו לבודקת שלום ולא להתראות והיא שאלה למה.

לא ענינו ,היה כבר מאוחר וחוץ מזה רצינו לנשום שחצינו את הקו הירוק.

החתונה איזה מזל,תיהיה ליד גדרה.

אולי בעוד 40 שנה נבוא שוב.

לא מבטיח כלום

האהבה לאחותי הביאה אותי לשם.

אחרת זה לא היה קורה.

אני סיימתי,תיהיו טובים