ילדים, בזמנו אטרף היה האתר המרכזי להיכרויות של הומואים. אני לא בטוח איך זה היום, אבל בזמנו, אם רצית להכיר בחור באינטרנט - רוב הסיכויים שלך היו באטרף. כמובן שהיו עוד מגוון דרכים אחרות להכיר בחורים - למשל בגן העצמאות, או במסיבות גייז, או בפאבים של הומואים, אבל איכשהו אביכם מעולם לא הסתובב יותר מידי במקומות האלה. וגם כשכן - לא חשבתי שאפשר להכיר ככה בחור.
זכורות לי פעם או פעמיים כשכן הלכתי למסיבת גייז עם חברים, סתם כדי להתפרק - ולפתע היה איזה בחור חמוד שרקד בסביבה. תמיד הייתי מפספס את זה שהוא "עושה לי עיניים" או מתחיל איתי - והייתי מתחיל להתווכח עם החברים שאיתם באתי. הם היו טוענים שהוא נראה לגמרי מעוניין ושאני צריך לגשת ולדבר איתו, ואני אמרתי להם שהם מתבלבלים ואין סיכוי ושיעזבו אותי בשקט. מובן שהעקשנות שלי תמיד ניצחה, ובסופו של הערב הייתי הולך ומשאיר את הבחור לחפש לעצמו בחור נורמלי. זה כמובן לא עודד אותי יותר מידי - אבל בשורה התחתונה, אף פעם לא הבנתי איך אפשר להתחיל עם בחורים במסיבות או בפאבים, כשאין לך שום מידע מקדים חוץ מפנים יפות.
אבל ילדים, בחיים לפעמים קורים דברים בלתי צפויים - ומכירים אנשים גם בלי להתכוון. ככה בדיוק הכרתי את יועד. זה היה לילה די שקט, וגלשתי לי בוידאו צ'אט (כן, פעם זה היה מאוד פופולרי ילדים, לפני עידן הפייסבוק), לא במטרה להכיר מישהו - סתם בשביל הסיפוק (אההמ). לפתע התחיל לדבר איתי בחור חביב, ולא עילג בעליל (בניגוד לכל אותם בחורי "מה מחפש?" טובים ואמיצים). מרוב הפתעה התחלתי לשוחח איתו, ועד מהרה גיליתי בחור מקסים, עם ראש על הכתפיים, שבמקרה נקלע לצ'אט הזה - בדיוק כמוני!
לפני שעזבתי את הצ'אט באותו ערב אני ויועד כבר החלפנו כתובות מסנג'ר, ובימים הבאים התחלנו לשוחח בקביעות. יועד היה קטן ממני בשנתיים, אבל זה כלל לא ניכר - לא מבחינת תחומי עניין ולא מבחינת כישורי השיחה המעולים שלו. כעבור מספר שיחות החלפנו תמונות, וראיתי שמדובר בבחור חמוד ביותר. מובן שבשלב מסויים דברים התחילו להתחמם והחלטנו לעבור לדבר בטלפון. כאן היתה הפתעה קלה, היה לו קול מעט נשי. ברוב המקרים זה היה גורם לי לוותר על העניין לגמרי, אבל אצלו איכשהו כל השאר התעלה על זה. אז קבענו להפגש לדייט ואפילו אספתי אותו מביתו. יועד גר בבית, ולמרות שההורים שלו ידעו עליו - הם לא קיבלו את זה יותר מידי טוב.
ככה יצאנו לכמה דייטים - קפה בת"א, טיול בפארק הירקון, סרט ובין לבין שיחות מדהימות לתוך הלילה. כבר בדייט השני היו נשיקות די רציניות, שהתחילו כשאנחנו שעונים על האוטו שלי, החונה באמצע חניון תל אביבי, והמשיכו במושב האחורי שלי... רק כנשיקות כמובן! בשלב מסויים שמענו אנשים מתקרבים, ולפני שהספקתי להגיד "נשק-אותי-סקוטי" פנס סינוור לי את הפרצוף דרך החלון. זה היה שוטר סקרן שניסה להבין מה קורה לי בתוך האוטו, אבל מהר מאוד הוא הרגיע את חברו למשמרת "זה הומואים!". מובן שהסצנה היתה הרבה יותר מלחיצה ממה שהיא נשמעת, וכבר דמיינתי את סבא וסבתא שלכם באים לשחרר אותי למחרת בבוקר בערבות אחרי לילה קשה במעצר. למזלנו השוטרים פשוט הסתלקו, אבל אנחנו לא הרגשנו בנוח להמשיך בזממנו ופשוט הקפצתי את יועד בחזרה לביתו.
בשלב מסויים הגענו לרגע הגורלי בו זה קצת מתחיל להציק שאין לאף אחד משני הצדדים מיטה זמינה שאפשר להמרח עליה בעת הצורך, רצוי יחד. ואז יום אחד בצעד מפתיע הזמין אותי יועד אליו הביתה לסרט. "המשפחה שלך יוצאת מהבית?" קראתי בהתלהבות, והוא הסביר שלא - אבל שממש לא אכפת לו מה הם יחשבו. אז באותו היום הגעתי אליו, אמרתי שלום לאמא שלו שישבה בסלון (ולא ממש תיקשרה...), והסתגרנו בחדרו של יועד. היה לו חדר ממש נחמד, עם מיטה זוגית גדולה, וטלוויזיה יפה. הוא התחיל את הסרט, אבל מהר מאוד הסרט די שיעמם אותנו, אז נאלצנו למצוא דברים אחרים לעשות...
תוך דקות ספורות לשנינו לא היו ממש בגדים, וזו היתה הפעם הראשונה שהבנתי עד כמה יועד קטנטן. הוא היה פשוט דקיק ונמוך, קצת כמו ילד, עם גוף ילדי ביותר. בסופו של דבר הכל נגמר, אבל אני חזרתי הביתה מוטרד. משהו בגוף הקטנטן והעירום שלו פשוט לא משך אותי, או יותר נכון - הוריד לי את כל המשיכה שהיתה לי אליו עד אז. מה עושים במצב הזה?
אז חשבתי שאולי זה יחזור, ויצאנו לעוד דייט - לשם שינוי יועד בא לאסוף אותי מהבית ויצאנו ל"קפה קפה". ילדים, זה היה אחד הדייטים האיומים בהיסטוריה של אביכם - בואו נגיד שאחת מנקודות האור הגדולות בדייט הזה היתה של"קפה קפה" יש טלוויזיות שמראות קליפים מהאינטרנט. שתיקה מקיר לקיר. אף אחד מאיתנו לא הצליח לקשור שיחה של יותר מדקה. משיא האינטימיות עברנו בערוץ הישיר לשיא הקרירות, ולא היה דבר שיצליח לשפר את זה.
לאורך כל הנסיעה חזרה הביתה ניסה יועד לחקור אותי מה העניין, אנחנו כבר כמעט חודש יחד - אז מה פתאום נכנס בי? אמרתי לו שאני לא יודע... שאני מרגיש מוזר. כשהיינו ממש קרובים לבית שלי כבר הוא המשיך להתעקש - אז אמרתי לו שאני לא נמשך אליו. ושאני מצטער...
מאז לא הייתי בקשר עם יועד. אבל הוא היה אחד האנשים הטובים ביותר שהכרתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
