אמא, אני עדיין לא יודע איך מגיבים לזה שאת לא פה?!! אני עדיין לא מאמין שלא נדבר שוב, אני עדיין לא מאמין שלא תייעצי לי, שלא תחבקי אותי...שאני לא יקרא לך אמא, אני כל כך רוצה לקרוא לך שוב אמא פעם אחרונה לחבק אותך להסתכל לך בעיניים ולקרוא לך...אמא.

זה ראש השנה הראשון שלי בלעדיך וזה מרגיש הכי בודד שרק אפשר, נכון שכולם ביחד נכון שאנחנו מאוחדים מפעם אבל אנחנו עדיין לבד יתומים מאם.

איך חוגגים את החגים בלעדיך? פתאום אתה תופס את גודל העוצמה שלך לבשל לבד לכל המשפחה, "לא להביא כלום"! התעקשת ועכשיו שאני בצד המארח אני משתגע ממחשבות עליך, עומד מול הסירים וחושב עלייך מבשלת לכולנו, אני רוצה לחייג להגיד כמה אני מעריך את אותם ימים ואם כבר גם לשאול אותך מה המתכון של המקלובה שלך ולבקש שתרמזי לי מה לבחור לך לחג, אני רוצה לאחל לך חג שמח אבל אין למי....... זה לא יאומן כמה שזה נכון שרק אחרי שאדם הולך מרגישים בחסרונו וביחוד את אמא! רציתי להיכנס לבית ולהגיד לך "חג שמח" אבל בסוף מצאתי את עצמי עומד מול הקבר ומאחל לך "חג שמח" מה שמח? מה????

הדבר שלא עוזב את מחשבתי כבר חודשים זה מה עושים ביום ההולדת שלך שהוא גם יום הולדת של מיכל אישתי? מה עושים? אני לא יודע אבל 28ֿ/9 כבר כאן ואיתו גם הדילמות, מה אני אומר למיכל? חוגג לה? קונה לה? ומה משמעות של יום ההולדת שלך אמא עכשיו שאת לא איתנו? זה יום הולדת הראשון שלך שאותו לא תחגגי, לא תגדלי בשנה, לא תחזירי את המתנה שלא אהבת לא תשוויצי באחרות ולא תגידי "לא הייתם צריכים, ביקשתי שלא תיקנו לי כלום"! ושוב תכעסי שלא הקשבנו.

נכון, עברה לה חצי שנה, אבל לי זה נראה כמו נצח, סרט רע שלא נגמר. את מוזכרת כמעט כל יום, כמעט בכל מחשבה ובכל תפילה, נאמר לי שנשמתך עדיין כאן בנינו, בלילה אני מנסה לדבר איתך אמא את פה? אני שואל, תני לי סימן, אבל את לא עונה אני מתעקש לשמוע את קולך (איך לא נתנת לצלם אותך בווידאו? זה חסר לנו היום).

החיים זזים ומתקדמים אבל אצלי הם עוד תקועים, אני עדיין מחפש אותך, לפעמים אני בטוח שראיתי אותך בחנות בקניון ליד המספרה בתוך קבוצה של אנשים אבל לא זה לא את. לפעמים יש ירידות ואני מוצא נחמה במקומות מוזרים עם אנשים משונים כאלה שנשרף להם הבית וכאלה שאמא שלהם הלכה בדרך שלך, דרך שאף אחד לא חזר ממנה.

מכיון שמתנה אני לא יכול לקנות לך אז תכננתי להביא פרחים, אבל זה מרגיש לי לא מספיק אז החלטתי לתרגם לך שיר במתנה שיר שגורם לי לחשוב עלייך..בעצם זה עוד דבר קטן שמוריד לי דמעות.

תודה שאהבת אותי - בון ג'ובי (קצת שיפרתי)

קשה לי לומר את הדברים

שמזמן רציתי להגיד לך

גם שאף אחד לא היה רק אני ואת

לא מצאתי זמן

כשהאור יכבה וניפגש נסגור את הדלת

נתנתק מהעולם ומכל הסביבה

כדאי שאני יגיד לך רק חמישה משפטים

תודה שאהבת אותי,

שהיית העיניים שלי כשלא יכולתי לראות

כשהיית חלק מהשפתיים שלי כשלא הייתי עוד מסוגל לנשום

תודה שאהבת אותי

תודה שאהבת אותי

אני לעולם לא ידעתי לפרש חלומות

עד לרגע שחלומות הפכו להיות את

כשאני מתבונן בעיניך

טיפות זולגות על פניי

אני נשבע, רק את ידעת מתי אני אומר את אמת ומתי מבלף

וגם שניסיתי עשית כאילו שאת מאמינה לשקרים שלי

תודה שאהבת אותי

שהיית העינים שלי כשלא יכולתי לראות

כשהיית חלק מהשפתיים שלי כשלא הייתי עוד מסוגל לנשום

תודה שאהבת אותי

הרמת אותי כשהייתי למטה

נתנת לי כנפיים כשלא הצלחתי להתרומם

אם הייתי טובע היית פותחת את הים

היית מחליפה את חייך בשביל להציל את חיי

ננעל את הדלת

נשאיר את העולם בחוץ

כדאי שאני יגיד לך רק חמישה משפטים

תודה שאהבת אותי

שהיית העינים שלי כשלא יכולתי לראות

כשהיית חלק מהשפתיים שלי כשלא הייתי עוד מסוגל לנשום

תודה שאהבת אותי

את היית שם שכולם הלכו

השארת חלל שאף אחד לא ימלא

אני עומד מול האבן ובוכה

אומר לקבר רק חמשה משפטים

תודה שאהבת אותי

שהיית העינים שלי כשלא יכולתי לראות

כשהיית חלק מהשפתיים שלי כשלא הייתי עוד מסוגל לנשום

תודה שאהבת אותי

תודה אמא.

בלילות אני חולם אותך מפרש ומתרגם את החלומות מנסה להבין את הרצונות ובעיקר מנסה להרוויח עוד קצת זמן איתך.

כמה דברים לא הספקנו אמא, לא הספקנו לדבר על השירים שאת אוהבת, לא נתנת לי את המתכונים הטעימים שלך, אמא לא הספקנו להגיד לך, לחבק אותך, לא הספקנו כל כך הרבה דברים.

השבוע נזכרתי בתוכניות שהתחלת לראות והחזיקו אותך בבדידות של המחלה כמו "האח הגדול", נזכרתי, את לא יודעת מי ניצח אז אמא קותי ניצח אמא.

אמא את לא תיגדלי השנה בשנה והיום שלך בטוח ישבור את כולנו לרסיסים אז היום ה-28 לחודש יום הולדת "שמח" .

[email protected]