תישבי אחורה היום אני נוהג!!, ניסיתי את מזלי, "שב שב בצד אני נוהגת!! הנהיגה שלך עושה לי בחילות", גם לי יש דברים שעושים בחילות ואני לא מתלונן, עכשיו אני מבין את החרדים נמאס לי כבר מהשיקסה שלי שנותנת לי הוראות, כאילו אני עובד אצלה, רגע.... לא קניתי אותה בכתובה מהוריה ואפילו שילמתי ואני עדין משלם???!!.

אני יודע שאתם מבולבלים מה מותר ומה אסור מבחינת ההלכה?, אז פניתי לחבר דתי לקבל תשובות והרי לפניך התשובות והפירושים שלי .

אסור לגברים לראות נשים רוקדות כי זה מעורר אצל הגבר יצרים מיניים חזקים (מה רע בזה?)

מי ישמע הן לא עלו לאולם באותה מעלית?, לא חנו באותו חניון?, לא אכלו באותו בופה?, לא שכבו במחלקת יולדות במעורב? אז זהו הריקוד זה משישבור אותם??.

גם אסור לשמוע אותן שרות כי זה מעורר יצרים מינים חזקים (מה רע בזה?)

לדעתי צריך לחשוב על זה טוב ולעשות תיקון, לדעתי אסור לשמוע אותן בכלל כי הן מפריעות לגבר בייחוד לנשואים בשגרת חיים לדוגמא "הורדת את הזבל?” "הספקת להביא לחם?" “אתה לא שומע שאני מדברת אליך?", לפי דעתי עדיף לתת להן לשיר זה יותר טוב מלתת להן לדבר כי כשהן מדברות הן קודחות ומברברות ומברברות .

גברים יושבים באוטובוס מקדימה ולא מאחורה (הם לא אוהבים מאחורה) תמיד הגבר צריך להיות לפני האישה אבל יש בעיה, מה קורה כשאוטובס נוסע רוורס? מחליפים??

מה קורה אם האישה נוסעת ברכב פרטי ויוצאת לעקיפה של רכב שבו יושב גבר?, זאת בעיה (אני מקווה שיש לה מגב באוטו בשביל היריקות שבדרך) .

ובכלל מה יקרה אם האוטובס עולה על גבשושיות הרי זה הלהיט הישראלי, כמעט בכל ישוב בקרבת בתי ספר או גני ילדים או ליד מוסכים כדי שאנשים ישברו את הקרנק ויכנסו למוסך שבמקרה ליד הגבשושית ,אז מה קורה באוטובוס שיושבי האוטובוס הופכים בעקבות הגבשושיות לתזוזתים כתוצאה מכך יכול לגרום לריקודי תערובת או חס וחלילה השם ישמור לרגע של הנאה רצופה באיברים מרקדים ורוטטים בנסיעה בכביש עירוני במהירות של 40 קמ"ש לרגע של פריצות טפו טפו השם ישמור .

אסור לאישה נשואה לישון בחדר שיש בו גברים למעט בחדר שבו נמצא בעלה והוא בלבד חס וחלילה השם ישמור …..למעט ברי סימון היא קיבלה היתר מיוחד לישון ולשהות במחיצתם של הגברים בבית האח הגדול (לא צמוד אבל באותו חדר,בית ).

ועכשיו שוב ברצינות -מה קרה ל"איש איש באמונתו...?” מי קבע שילדה בת שמונה מעוררת יצרים? אולי אצל סוטים או פדופילים!, אני לא אומר להכליל ואני לא מכליל אבל אולי צריך לקחת את האנשים שמרגישים שהילדה מעוררת אצלם יצרים מיניים ולסגור אותם לטיפול כי זה סטיה!

היתכן שאנחנו הולכים לעולם אפל יותר? היתכן שהדת משתלטת על ההגיון? מבחינתי אם זה לא בכפייה שיסעו הדתיים בבני ברק בנפרד זאת זכותם, אבל אם במקרה עולה אישה שאינה מעוניינת בהפרדה וחשה בנפשה מסיבה זו או אחרת לשבת מקדימה זו זכותה המלאה ואם רק מישהו יקום וירק דמו מותר בעיני, נכון שזה נשמע קיצוני אבל אם מישהו היה יורק על הילדה שלי בדרכה לבית הספר זהו הדבר האחרון שהוא יעשה בעזרת שפתיו ואחרי זה אני ילמד אותו את הבדל בין טפו טפו לחרא שהרגע ברח לי (סליחה על הביטוי אבל דמי רותח כשאני חושב על הילדה הקטנה ).

ובכל זאת צריך לכבד את הדת היא יפה ואסור לנו לתת לקיצונים להראות לנו את השקפת עולמם או לחליפין לכפות עלינו את השקפת עולמם כמו שלא הייתי רוצה לכפות עליהם את השקפת עולמי והיא מלאה בשרימפס וקלמרי .

לתגובות חפשו אותי בטוויטר "ארז שדו "

ביום חמישי בבית חולים העמק, אני דוחף את כסא הגלגלים ואת אמא בתוכו ממחלקת אקו למחלקת עיניים, השהייה בבית החולים לא קלה לה וגם לנו המשפחה, לא ולא בגלל שאנשים כאן לא נחמדים והרופאים לא טובים אלא ההפך (תודה ענקית לאורלי המדהימה ולדר בן דוד ולכל הצוות), אבל עדיין זה בית חולים וכשאתה פה ליד מישהו אהוב שסובל אתה מרגיש חסר אונים והחולה נהיה יותר מיואש.

במהלך השהייה במחלקת עיניים צדו עיניי במכתב ממוסגר על הקיר ואחרי קריאה קצרה הבנתי מיד את כוחו של המכתב, על אף שהמכתב יראה לרוב האנשים הבריאים הזווי ואני חייב לציין שבזמנים אחרים גם לי מכתב זה לא היה עושה כלום, לאלוהים יש תכנונים אחרים, איך אבא שלי אומר "את השמחות שלכם תתכננו הכי יפה שאפשר, כי את הקושי והעצב אלוהים מתכנן".

את המכתב אני מקדיש לילדיי הקטנים, לאימי, לאבי ואחיי

בני היקרי – ביום שאזדקן ולא אהיה יותר מי שאני, אזור נא בסבלנות ונסה להבין אותי .

כאשר אשפוך אוכל על חולצתי ואשכח איך לרכוס את נעלי, זכור את השעות שביליתי כדי ללמד אותך איך עושים את אותם הדברים.

אם אחזור על עצמי ואומר את אותן מילים שאתה כבר יודע, אל תפסיק אותי הקשב לי, כשהיית קטן על מנת שתירדם נאלצתי לספר לך אלף פעמים את אותו סיפור כי כך ביקשת עד שעצמת את עיניך הקטנות ..

כשנהיה ביחד ובלי כוונה אעשה את צרכי, אל תתבייש בי ותבין שאינני אשם, כי כבר אינני שולט אז תחשוב רק כמה פעמים בילדותך עזרתי לך בסבלנות והמתנתי עד שתסיים.

אל תגער בי כשלא ארצה להתרחץ, אל תנזוף בי בגלל זה, זכור את הרגעים שרדפתי אחריך ואת אלפי התירוצים שהמצאתי לך על מנת להנעים לך את הרחצה.

קבל אותי וסלח לי כי עכשיו הילד זה אני.

כשתראה אותי חסר תועלת ובור מול המוצרים הטכנולגים שלא אוכל עוד להבין, אני מתחנן בפניך שתיתן לי את כל הזמן שידרש על מנת שלא תפגע בי בחיוך הלעגני שלך, זכור שהייתי זה שלימד אותך הרבה דברים שהדהימו אותך, אני לימדתי אותך לאכול ולהתלבש, והחינוך שקיבלת, כדי שתוכל להתמודד עם החיים בצורה טובה שהנך עושה זאת הם תוצאה של שקידה, מאמצים ואהבתי אליך.

בהזדמנות כלשהי במהלך שיחתנו אשכח על מה אנחנו מדברים, תן לי את כל הזמן שידרש עד שאזכר ואם אינני מצליח אל תלעג לי "אולי מה שדיברתי לא היה חשוב" הסתפק בכך שתאזין לדברי.

אם פעם לא ארצה לאכול אל תפציר בי, אני יודע כמה מותר לי וכמה אסור, תבין גם שעם הזמן אין לי כבר שיניים וחסר לי חוש הטעם כדי לטעום .

ושיכשלו רגליי ללכת כי עייפות הן, הושט לי את ידך הרכה על מנת שאשען כפי שעשיתי זאת איתך כשהתחלת ללכת עם רגליך הקטנטנות כשהיו עדיין חלשות.

ולבסוף כשבאחד הימים תשמע אותי אומר שאיני רוצה לחיות יותר ואני רוצה למות אל תכעס, מפני שלזה אין כל קשר לחיבתך או כמה שאני אוהב אותך, נסה להבין שאני לא חי עוד אלא שורד וזה לא אותו דבר!

תמיד רציתי בשבילך את הטוב ביותר והכנתי עבורך את הנתיבים בהם ידעתי לנוע, חשוב שעם הצעד שאני מקדים לעשות אסלול למענך עוד נתיב בזמן אחר ….אבל תמיד איתך .

אל תרגיש עצוב או חסר אונים בגלל שאינך רואה אותי כפי שהייתי קודם, תן לי את לבך, הבן אותי ותמוך בי כפי שעשיתי כשהתחלת לחיות. מתחנן אני שתלווה אותי בדרך סיום הנתיב שלי .

תן לי אהבה וסבלנות כי אחזיר לך תודה וחיוכים בשילוב עם האהבה העצומה שאני חש כלפיך . שלך באהבה אבא

אני לא כתבתי את זה וחבל שלא אבל כסיימתי לקרוא אותו ירדו לי דמעות והתקשתי להירגע כי אני מתחיל להבין "שדברים שרואים מפה לא רואים משם"

אבא אימא אוהב אתכם ואני ואחיי תמיד נהיה פה בשבילכם בכול צרה שלא תבוא,

תמיד הייתם פה בשבילנו וככה אנחנו בשבילכם.