סיפורי ת'רן

פרק 2


ג'ק גדל להיות ילד סקרן,ובעיקר מתעניין בחרבות. בגיל 3 אביו הכין לו חרב מעץ שנשברה בגיל 4 כשהוא ניסה להרוג איתה את ביתם. בגיל 5הוא ואביו יצרו לו חרב קטנה מברזל,היא הייתה כבדה אבל ג'ק הסתדר. בגיל 6 וחצי הואכבר ניצח בטורניר לילדים בגילו,כולם ידעו שהוא הצלחה מסחררת.

בגיל 7, ג'ק היה מוכן, הוא היה מוכן ללמוד עוד הרבה דברים בביה"ס של הכפר שלו.בגלל היותו ילד סקרן הוא תמיד שאל שאלות,את כל המורים והם כמעט ולא סבלו את הילד. אבל מתישהו הוא הגזים,ממש הגזים.

כשהוא היה בן 15 נכנסה המורה שלו להיסטוריה לכיתה ואמרה: "היום תלמידים נלמד משהו מיוחד!" "על מלחמת האלפים השלישית?" שאל ג'ק "לא,ממש לא" אמרה המורה בכעס "היום נלמד על ההיסטוריה של הכפר שלנו!" הדממה שהייתה בכיתה הוחלפה בלחשושים אך המורה ביקשה שהתלמידים יפסיקו,וכולם השתתקו. המורה החלה לדבר ולכתוב על הלוח "בני האדם הגיעו לכאן לפני 100 שנה, בשנת 9900 לספירה..." ג'ק הרים את ידו "כן ג'ק... מה השאלה? "אם הגענו לפה רק בשנת 9900 לספירה,למה לא התחלנו לספור מאז?" הוא שאל "אני לא יודעת ג'ק,בואו נמשיך" היא אמרה במהירות. "אם כך,בני האדם החליטו שכדה"א לא יפה מספיק כדי שהם יגורו אליו ולכן הם יצרו שער ענק שהעביר אותם לפה,לכוכב פריקסון" ג'ק שוב הרים את ידו "מה קרה הפעם ג'ק?" שאלה המורה בעצבנות "הסיפור הזה נשמע הזוי,את בטוחה שאתה לא משקרת לנו?" המורה התרגזה וצעקה על ג'ק "אני משקרת?! ג'ק אתה פשוט חוצפן!!!" היא עצרה לרגע ואז דיברה ברוגע "ג'ק לך בבקשה לספרייה עד לסוף השיעור וקרא בספר היסטוריה וראה שאני לא משקרת" ג'ק קפא במקומו,הוא לעולם לא קיבל עונש בחייו "לך לספרייה!!!" המורה צעקה וג'ק מיהר לצאת מהכיתה.

הוא התקדם לכיוון הספרייה, הוא פתח את הדלת וראה מצבור ספרים עצום, ספרי בישול,ספרי מתמטיקה, אינציקלופדיות, מילונים ואפילו ספרי קריאה. הוא מצא לעצמו כיסא נוח ולאחר מכן חיפש ספרי היסטוריה. פתאום הוא הרגיש משהו, הוא הסתובב וראה על מדף אחד ספר היסטוריה מעוטר. ג'ק לא ידע למה, אבל הוא הרגיש שהספר קורא לו. הוא התקדם לעבר הספר ולקח אותו, הוא התיישב על הכיסא, פתח את הספר והתחיל לקרוא. זה היה ממש מאכזב,המורה צדקה. הספר הזה היא הוכחה לאמיתות דבריה של המורה. הוא סיים לקרוא עמוד והפך את העמוד כדי לקרוא את ההמשך ואז פתאום הוא שמע לחשוש "פסס..." "מי זה? שאל ג'ק "פסס.. ילד! אני פה!"
ג'ק הבין מה קרה וסובב את מבטו לכיוון הספר. פתאום ג'ק הבין שהוא צדק,הוא פחד עמוק בתוכו כי הוא ידע... הוא ידע שהספר חי...

ארוך יותר הא?
טוב,תיהנו ותגיבו.
ביי!

]שלום לכם? מה קורה? היום שלחו אליי סרטון ממש נחמד של שיר שאהבתי, אתם בטח מכירים אותו:

http://www.youtube.com/watch?v=gyef-BItce8&feature=fvst

כן,כן. זה הסרטון המקורי. אבל כולכם מכירים אותו בעיבוד של קווין לטיפה,ב"עידן הקרח 3"

http://www.youtube.com/watch?v=UzErUdQb6So&feature=related

נכון שיר גדול?
נו טוב,תגיבו בסיפור בפוסט למטה, כרגע הוא חסר תגובות,תעשו עם זה משהו!
טוב נתראה בקרוב!

שלום לכם קוראים יקרים,מקווה שתיהנו מהספר הראשון בסדרת "סיפורי ת'רן"
הנה הוא:

ספר 1: סיפורו של ג'ק אייר

פרק 1

היה זה לילה שקט וקריר. בכפר ת'רן הקטן הנרות החלו להיכבות,כולם התכוננו לישון.יללת זאב חרישית נשמעה,רשרוש העלים ברוח היה חלוש ביותר. שקט ושלווה.

אך פתאום, צעקה הגיעה מבית משפחת אייר "ג'וסף!!! ג'וסף בוא מהר!!!"  ג'וסף אייר מיהר לחדר השינה וראה את אשתו שוכבת על המיטה "מה קרה לוסיה?" ולוסיה ענתה לו "מהר ג'וסף! זה קורה!!!".
"רגע, עכשיו? הרופא אמר שזה ייקרה עוד שבועיים!" אמר ג'וסף בלחץ. "מהר! קרא להלנה!!!" צעקה לוסיה וג'וסף פתח בריצה, הוא ייצא מהבית וחצה את הכפר במהירות. הוא הגיע לבית של הלנה,הוא עצר כדי להתנשם ודפק בדלת.

הדלת נפתחה. אישה בשנות ה-70 לחייה עמדה בדלת בכותונת לילה כחולה. "מה אתה רוצה ג'וסף? כבר הלכתי לישון ואין לי כוח לשטו..." ג'וסף קטע אותה " זה קורה! לוסיה חייבת שתעזרי לה!" פתאום הופיע מבט מבוהל על פניה של הלנה והיא אמרה "רגעזה קורה עכשיו? חשבתי שזה אמור לקרות עוד שבועיים!" "גם אני חשבתי ככה אבל אין זמן, בואי!" אמר ג'וסף והם רצו לכיוון הבית שלו. הם נכנסו לחדר השינה וראו את לוסיה מתנשמת בכבדות
"לוסיה תמשיכי ככה! נשימות עמוקות!" צעקה הלנה והתקרבה למיטה. לוסיה עשתה כדבריה. "אני סופרת עד שלוש ואז תדחפי בסדר?" שאלה הלנה לוסיה הנהנה. וזה בדיוק מה שקרה, התהליך נמשך כמה שעות ולקראת הזריחה נשמע קול בכי. זה קרה,נולד לג'וסף ולוסיה בן.

הלנה המיילדת העבירה את התינוק לידיה של לוסיה,היא בכתה מאושר "איך נקרא לו?" שאלה לוסיה בתשישות, לאחר מכן הוצעו כמה שמות ולבסוף ג'וסף אמר "אני רוצה שהוא ייקרא על שם אבי היקר" לוסיה והלנה הסכימו. "אם כך שמו יהיה ג'ק אייר,ג'ק אייר השני" באותו הרגע נשמע קול בכי, הבכי של אריאנה,הבת הבכורה,בת שנה כמעט, וג'וסף מיהר להביא אותה לחדר. "תראי אריאנה! זה אחיך הקטן ג'ק!" היא הסתכלה עליו,אבל הוא ישן. לוסיה שכבה במיטה כל היום,בגלל תשישותה, וג'וסף דאג למטלות הבית ולילדים.

יום למחרת כולם באו לברך את לוסיה וג'וסף על הבן החדש, הייתה מסיבה. כולם שתו יין ורקדו עד הערב. הכפר שוב חזר להיות שקט, האנשים הלכו הביתה והתכוננו לישון. ג'ק בכלל לא היה שם,הוא ישן כל היום כל כל תינוק רגיל,הוא לא ידע שהוא לא יהיה רגיל בכלל...


טוב חברים פה נגמר הפרק הראשון.
תגיבו,זה חשוב לי.
ביי