שכבתי במיטה וישנתי רק שעתיים וחצי בערך. כאבו לי העיניים והייתי גמורה.

דיברתי לעצמי וניסיתי לשכנע את עצמי לקום ולהזיז תתחת לחדר כושר. המשכתי לשכב במיטה. המשכתי לדבר לעצמי. עד שאמרתי "טוב יאלה"

קמתי התארגנתי והלכתי ברגל לחדר כושר

אמא יודעת שאני מתחילה ב10 ואמרתי לה שלא.

אז הלכתי לחדר כושר והייתי שם שעה ורבע. היתי גם אמורה להתעכב כי אמא עוד היתה בבית.

במזל הגעתי הביתה והיא לא הייתה, אבל שנכנסתי הרחתי את הספגטי שהיא הכינה וזה היה עוד חם אז ידעתי שהיא יצאה לפני כמה דקות ופספסתי אותה.

אמרתי לעצמי הכל נגמר. לא נכנעים יותר.

לקחתי תשקית הגדולה שהיו שם מלא במבות קטנות עוד מלפני כמה ימים. חצי מהספגטי לקחתי והעפתי.

זה אותו דבר כמו שאני הייתי אוכלת את זה ומקיאה. אחים שלי גם ככה לא אוכלים את זה.

הלכתי לפח אשפה בשכונה וזרקתי.

אחר כך הלכתי לסופר וקניתי דברים שאני צריכה.

שמתי MTV בסלון, אני אעשה ספורט, אהנה היום.

כנראה שספורט באמת עושה טוב לנפש. אני אעשה יותר.

אני מקווה לא לבכות יותר בגלל אוכל. זה לא אומר שאני מתחילה עכשיו לאכול 1200 חח ממש לא אני לא מתכוונת לזה.

גם עם חברות אני אשים מסכה. אין לי ברירה, לא אחרי מקרה שקרה לי עם חברה אתמול.

אני אהיה בסדר.

יהיה בסדר.

החברות יאהבו אותי. יהיה בסדר.

עריכה

אוכל בנתיים  - תפוח (50), מעדן (58), חטיף בוקר(69)