איזה כיף, חזרתי לאזרחות, ובנתיים ללא תקלות מיוחדות והרבה זמן פנוי..

וכיוון שאין לי כח לכתוב עם עטים כרגע, ואני מילא ליד המחשב..

אז כן, אני צריכה להכין אלפי רשימות של מה לעשות עם החיים האלה, מה אני רוצה להיות, מה אני רוצה להשיג,

איזה אנשים יהיו בחיי ומה תיהיה איכות היחסים שלי איתם...

וכמובן, כמו בכל פאקינג ינואר, הראש שלי מלא בשטויות, למה היתי חייבת להשתחרר דווקא בחודש הזה?

המוח שלי יכול לחשוב משהו מיום אחד וביום השני לחשוב 180 מעלות שונה, שלא לדבר על זה

שאני יכולה להרגיש 180 מעלות שונה.

אם ביום א' יש דברים מסויימים שנראים לי נכונים, ביום ב' זה כבר לא ככה.

אז איך לעזה אפשר להחליט החלטות ככה???

 זה מקור לטעיות רבות שמצריך להכניס את המוח והראש לפעולה..

 וממתי סרטינים חושבים? יהי הלב... זה נורא.

אני צריכה עקרונות חזקים, כאלה ששום רגש רגעי לא ישבור אותם ולא יבלבל אותם,

ואני עמלה כבר זמן רב להשיג כאלה, אומנם הם קיימים אך הם לא חזקים דיי...

לפעמים כל כך בא לי מערכת יחסים לגמרי נורמלית, כזאת שאין בה לבטים ואפשרות לפנות

ימינה ושמאלה..

אחת שאני לא אחשוש לבטא את רגשותי כמה שיבוא לי, שלא אצתרך לנצור את פי.

חוששני שיעברו עוד שנים מספר עד שאוכל להנות מדבר שכזה, כי פעם אחרונה שניסיתי

זה לא כל כך הלך. מה לעשות שגברים לא ממש חושבים עם האיברים הנכונים ואז נדמה

להם דברים שלא קיימים..

לפעמים אני ממש כמו בת טיפשעשרה שאני כבר מזמן לא, רוצה פשוט אהבה אחת גדולה

ואמיתית, אני לא מחכה לאביר על הסוס הלבן, אני חושבת שרכשתי מספיק כלים עד עכשיו

בכדי להתמודד עם הבעיות שצצות בכל מערכת יחסים, למדתי המון...

אבל אני תקועה.. הלב שלי תקע אותי במקום אחד ואני לא רוצה לזוז. כי הרי אם היה לי רע

לא היתי כאן, הכל עינין של רצון.  אם אני לא מרגישה שמיציתי אני אשאר...

עד שהוא יחליט אחרת, ואנשים לא מבינים את זה, וזה חבל...אבל היי...התרגלתי :/

ומה עוד? תוהה אם כן או לא ולמה כן ולמה לא ומתי?

אולי פשוט לשמור את עצמי רחוק ולהמשיך בשגרת חיי? כנראה שזה הפתרון הכי הגיוני

שלא פעם עובר לי בראש, הלוואי ואני אהיה חזקה, אך יש בי ספקות..

זה לא אשמתי שיש בי כמה קווי אופי שלגמרי מנוגדים למה ששולט בי.

אני פשוט לא צפויה..

אפילו לעצמי, זה גם כיף וגם מעציב להתעורר יום אחד, באמת..ולגלות שהדחקת כל מיני

דברים ועכשיו אין לאן לברוח, כי כאב האבדה כל כל חזק שאתה מתחיל לחשוב למה כל כך

איכפת לי? ואז אתה עולה על התשובה ואתה לא יודע לאן לקבור את עצמך...

וכל זה שטויותתתתתתת.......

יש לי שבוע שלם לעצמי ואני מקווה שיצא לי לנצל אותו כמו שצריך..

אז מה בא לי לעשות? לנסוע...ל...לפגוש את מורן בנתניה,

ו...למצוא מישהו לא מפחיד לצאת איתו לצלם ו...לעשות קולז' של תמונות מהצבא,

לסיים את הציור...אם יצא לי לנסוע לקריות יש לי לראות משפחה וחברות..ו..

אההה....יש לי לנסוע לים ולשבת לבד ולחשוב...הרבה לחשוב....

ובנות...דיר באלק אתן לא נפגשות איתי :P

לילה טוב לי :)