כבר מזמן שלא סופרת קלוריות ודופקת חשבון על מה שנכנס לי אל תוך הפה

אפשר לומר שגיל 18 נזרק לפח בגלל טמטום כמו הרצון להיות רזה

והשגתי את מה שרציתי

אבל זה לא היה כזה כיף... ממש לא.

הייתי ב48 קילוגרם ואפילו ב46, וחוץ מלהזרק מהצבא זה לא עזר לי בכ"כ הרבה

וואלה טוב לי עם ה52 ק"ג שלי וזין על הכל

אוהבת לאכול... והרבה

ומה שנכנס בסופו של דבר גם יוצא.

אז אני הייתי פה, סביר להניח שגם לא אחזור

מוזמנים לעקוב אחרי בגלריית ציורים שלי, כרגע זה הדבר היחיד שמעסיק אותי בחיים

http://wannasleep.deviantart.com/

שיהיו לכולכם חיים יפים

אלו שעדיין עמוק בתוך המחלה או מה שזה לא יהיה- אתן תקבלו שכל יום אחד, אבל המחזור לא יהיה שם (ויהיה לכן קשה מאוד להחזיר אותו) וגם החברים לא, ומי יודע אולי גם השיער יגיד ביי ביי.

בקיצור, סלאמת :)