אז מחר זה שבוע לחזרה שלי מהמחנה, ובגלל חוסר זמן לא הספקתי לעדכן (הייתי יומיים בחיפה).
בגלל שהייתי חולה כמעט שבוע, לא הייתי 5 ימים במחנה, אלא רק 3 עם החניכים.
יום שבת (21/7): התעוררתי בחמש וחצי בבוקר, התארגנתי ואבא לקח אותי לשבט.
בשש וחצי הגעתי, ואני הייתי היחידה. זה היה די מצחיק. לאט לאט התחילו להגיע שאר מדריכי ה', ובשבע כבר התחילו להגיע החניכים. בשבע וקצת כל החניכות שלי כבר הגיעו. הרשגד"ית העבירה מפקד, התארגנות, ולאוטובוסים.
הנסיעה עברה הרבה יותר מהר מבד"כ, והחניכות שלי היו רגועות, לא כמו כמה אחרים...
הגענו ליער הזורע, העברנו פעולת הכרת המחנה, סיבוב קצר בין המבנים, והעברנו את התיקים לשטח הגדודי.
חילקנו את החניכים לפרויקטים (שער, מבנים שימושיים וחזות), והתחלנו בבנייה.
בגלל שהייתי ראש מחנה, לא היה לי תפקיד ממש מוגדר, אלא לדאוג שהכל הולך בסדר ולעזור.
אז עשיתי שליחויות לפרויקטים (להביא חבלים ודברים מהמחסן בעיקר).
הפסקת אוכל, המשכת בנייה, מרכז יצירה שבטי, המשכת בנייה, התארגנות למקלחות (חניכים), מקלחות (חניכים), מפקד ערב, ארוחת ערב, פעולה, פעולת ליל"ט, ולישון.
אחרי שהחניכים הלכו לישון הייתה ישיבת צוות, ואז של כל מדריכי ה'. קיבלנו חולצות של מדריכי ה' :)
אחרי זה הלכנו להתקלח, ולישון
יום ראשון (22/7): התעוררתי ברבע לשש, אירגנתי את הדברים שלי, והערתי את החניכות. הן ביקשו שאני אעיר אותן לפני כולם כדי שלא יהיה תור בצחצוח שיניים ובשירותים.
שחזרנו לשטח הגדודי, כולם רק התחילו להתעורר.
אחרי שכולם התארגנו, היה מפקד בוקר, נקיונות,וארוחת בוקר.
אחרי הארוחה הייתה פעולת בוקר טוב, הלכנו למרכז פעילות בשבט חצב, ופעולה עם שבט דיזינגוף.
החניכות שלי התלוננו כל הזמן והיה להן כאב ראש, אז שהגענו לשטח השבטי נשאתי איתן במטבח כדי שישתו תה ויאכלו.
אחרי הפעולה עם דיזינגוף, התחלנו להתארגן למפקד סיום. בגלל שזה מפקד סיום הראשון של כיתות ה', הם ממש התלהבו (לפחות החניכות שלי). היה איזה קטע שהיה צריך לקפוץ במורל, והן פשוט קפצו וצרחו כ"כ חזק, שאנשים מסביב הסתכלו עליהן:)
עוד בשטח השבטי, היה מפרד פרידה מהשמיניסטים, בכינו הרבה, חיבקתי הרבה שמינסטים. והלכנו למפקד סיום.
התחיל הטקס. תודות לכל המי ומי, הופעה של להקת צופי ת"א, מורלים, בלאגנים.
ולפרסים:
"מחנאות ה' מקום שני... שבט אביב!" וכולם צורחים "יש!!!"
"פעילות ה' מקום ראשון... שבט אביב!" וכולם צורחים "יש!!!"
אלו הפרסים שלי אישית היו הכי חשובים :)
השבט עצמו זכה מקום שני פעילות, לצערי הרב לא זכינו מחנאות, ואני לא זוכרת שזכינו גם מקום כלשהו על אחד המתקנים...
ברוב הכיתות זכינו מקום כלשהו מחנאות וראשון פעילות, וח' לקחו את הספארי (שנה שנייה ברציפות מקום 1! לפני שנתיים השכבה שלי לקחה מקום שני).
חזרנו לשטח השבטי במורלים, והתחילה מסיבת הבוץ.
אירגנתי את החניכות שלי למקלחת, והלכתי להתקלח איתן (עדיף לי להתקלח בשתיים בלילה במקלחת מלאה בבוץ? לא).
שהתקלחנו, התחילה בעיה של מים בכל רחבי היער, וחניכה שלי נשארה אפילו עם מרכך על השיער (שטפה אח"כ בברז).
אחרי המקלחות הייתה ארוחת ערב.
אחרי הארוחה היה ערב קבוצתי. בגלל שהבנים מהכיתה המקבילה של החניכות שלי יצאו 3 ושניים חזרו הביתה, הילד שנשאר (מתן, אח של חבר שלי עמית) היה איתנו בערב.
היה ממש מצחיק איתם, ומזמן לא צחקתי ככה.
אחרי זה פעולת ליל"ט, והם היו אמורים ללכת לישון.
לי הייתה ישיבת צוות, ואחרי זה הלכתי לשתות תה במטבח. אבל כמובן שהחניכות שלי + 2 בנים החליטו להסתובב אז ניסיתי להחזיר אותם לשקי שינה, ובסוף הם חזרו באחת.
בדרך למרפאה (כאב לי הגרון) ראיתי כמה חברות מהגבעה, אז הסתבובבתי איתן קצת, והלכתי למרפאה, חזרתי לשבט ולישון.
במשך הלילה והבוקר המוקדמים, חניכים החליטו שאני המדריכה שאותה מעירים, אז ככה שלא ישנתי כ"כ טוב.
יום שלישי (23/7): במקום להתעורר בשש וחצי, התעוררנו בשמונה... בכל מקרה.
מפקד אחרון השנה... אחריו ניקיונות, ארוחת בוקר, פירוק ונקיון של השטח הגדודי...
פרידה מהגדוד (כתבנו להם שיר), כולם בוכים. מתחבקים. היה ממש עצוב.
פעולת פרידה כל מדריך והקבוצה שלו, התארגנות, ומחכים לאוטובוסים.
בזמן הזה הצטלמתי עם הרבה חניכים מהגדוד, החניכים הלכן לראות את התחרות שתיית פטל, חלוקת סנדביצ'ים, ועלייה לאוטובוסים. נפרדנו מהחניכים, וחזרנו למחנה.
התחיל הפירוק. הצטרפתי לתורן, כי הפרוייקט שלי כבר פורק בצהריים.
פירקנו עד מאוחר (10 ככה), הרבה מאוד ניקיונות, וחיכינו לאוטובוסים.
פתאום הודיעו שיש מקום עם שבט ג' על האוטובוס, אז אני ועוד כמה הלכנו לשם. אבל בסוף הנהג לא הסכים להוריד אותנו בשבט, אז ירדנו בג'... ואבא של יהל החזיר אותנו.
ותכל'ס, זהו.
היה מחנה נחמד מאוד. צחוקים, בכי, הרגשה של פרידה...
מבנה ראווה - ג'פאר (אפשר לראות מהעיניים שלו את הדמויות בכדור בדולח)
מבנה ראווה - באוזר (מהמשחק מריו)
התורן - דרקון
מפקדה (המבנה שלי) - אלכס ממדגסקר
מבנה ראווה - ביבוט ורוקסטדי (הרעים מצבי הנינג'ה)
השער היה ציפורי הפוקימון, וצילמתי כל אחת בנפרד:
ציפור 1
ציפור 2
ציפור 3
שטח מפקדים ליד התורן
מפקד סיום
מפקד סיום
שלט של השבט
אני ודפנה ביום ביקור (אחותה הקטנה בגדוד שלי)
אני :)
קישור לסיקור של המחנה באתר הצופים:
פה
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
