הפוסט הזה נולדבעקבות דיונים חוזרים ונשנים עם בני  ידידי.

הוא מאמין שהשליטה על מצבו הנפשי נמצאת בידיי אחרים ואין לו את היכולת להיות אחראי ולנתב את הרגשות והמחשבות שלו. מבחינתו שינוי הוא בלתי אפשרי. יאמר לזכותו שהוא לפחות מספיק כנה עם עצמו ואיתנו, קוראיו כדיי להודות בקיומם של הרגשות השליליים האלו אצלו. הוא פשוט לא מאמין שאפשר לשלוט בהם.

אני כמובן מאמינה אחרת, זה לא שאנחנו יכולים להפוך למלאכים חפים מטעויות או מחשבות ורגשות שליליים, אבל אני יודעת מנסיון אישי שיש בנו את היכולת לשנות את התודעה, לשפר תבניות התנהגות שליליות, ללמוד ממחשבות נגטיביות שצצות להם ולדעת לקחת את זה לכיוון של לימוד וצמיחה אישיים.

רב חיי סבלתי מהתפרצויות כעס שפגעו בי באהוביי וסביבתי הקרובה. בשש שנים האחרונות בעקבות תהליך של מסע ללימוד עצמי(יוגה במיקרה שלי), ההתקפים האלו פחתו ב80 אחוז. וגם כשהם מופיעים אני ישר מזהה אותם.וזו רק דוגמא אחת מיני רבות לשינוי שחל בי.

אז איך עושים את זה? קשה לתמצת את הדרך הזו לראשי פרקים אבל מכיוון שאנו חיים בעידן של "פסט פוד", אנסה לתמצת.

המירשם האישי שלי  לשינו רגשות, מחשבות ותבניות התנהגות שלילים:

1. זיהוי. מאוד חשוב לזהות באיזה רגש מדובר. והכי חשוב, להיות כנה עם עצמך אפילו אם זה לא נעים.

לפעמים רגש מסוים מתחפש לאחר. למשל: כל פעם שהשתתפתי בפורום מקצועי שהנהיגה גב' מסוימת. נהגתי לשפוט אותה: הדרך מ בה היא מדברת, מה שהיא מדברת וכו'.  בשלב מסוים שאלתי את עצמי, למה זה כל כך מפריע לי, למה אני כל כך כועסת? ואז הבנתי שלא מדובר בכעס מיקצועי אלא בקינאה. פשוט הייתי רוצה להיות במקומה, שיהיה לי הג'וב שלה. זה לא היה נעים להודות בפניי עצמי שאני חווה רגש כל כך מכוער, אבל זה הכרחי כדיי להתמודד איתו.

2. להניח את "הסיפור" בצד. הרבה פעמים אנחנו מצדיקים רגש או התנהגות שליליים ע"י הסיפור שלו. במקרה שלי למשל הסיפור הוא שהגברת הזו לא ראויה לג'וב שלה ואני הייתי עושה את זה טוב יותר. יכול להיות שזה נכון ויכול להיות שלא. אבל זה לא משנה.

מה שכן משנה זה הרגש העז שעלה בי בעיקבות "הסיפור" הזה - קינאה. 

לעזוב את הסיפור בצד ולהתבונן ברגש עירום, ללא הכסות של הסיפור שלו.

חשוב מאוד להיות מודעים לרגש הזה מכיוון שאנחנו לא מנסים לזייף או לטייח - אנחנו מ ת מו דדים.

3. החלפה. לאחר שזיהיתי והרגשתי אני:

משנה את זוית המבט שלי על אותו בנאדם. לוקחת זוית אחרת ומנסה לראות החיובי. נכון, יש גם שלילי אבל אני בוחרת לראות את החיובי:

מה בכל זאת גרם לה להצליח, האם ההצלחה שלה יכולה ללמד אותי משהוא ? לעיתים אני אפילו אצור קשר, אחמיא ואבקש "טיפים".

אני לא מזייפת התנהגות אני פשוט מסיטה את המבט להצלחה שלה במקום לקינאה שלי.

4. פעולה. להחליט על אסטרטגיית פעולה כדיי להגיע למטרה (במיקרה הזה השגים מקצועיים דומים לזו שאני מקנאה בה). לעשות פעולה אחת, אפילו קטנה שתקדם אותי לעברה.

זה אחד מ"הטריקים" האישיים שלי. טוב במיוחד לטיפול במפלצת ירוקת העין. 

ומה שלכם?