לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הייתי, הייתי עמוק אבל איכשהו זה עבר- אח"כ זה חזר, ועכשיו מגיע אומר שלום והולך לא מבין שזה רק מתסבך אנה ומיה מחזיקות לי ידיים

כינוי: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2010

סליחה


אזז אחרי כיפור, ונהוג לבקש סליחות בכיפור, אז אני רוצה לבקש סליחה מהאדם שהכי פגעתי בו השנה והאמת האדם שפגעתי בו מאז היותי בת 14

אותו אדם סבל ממני כבר בערך 6 שנים, 6 שנים באמת באמת קשות

ואם אני לא טועה הוא ימשיך לסבול ממני נעוד כמה שנים טובות.. אותו בנאדם הוא אני עצמי

אז אני רוהצ לבקש סליחה מעצמי-מכל אותם הימים שהכרחתי את עצמי לצום ולחיות על מים, על כל אותם הרגעים שקיללתי את עצמי והלכאתי את עצמי

על אותם רגעי משבר שבהם הקאתי ודחפתי אצבעות בכוח לגרון בכדי להוציא את האכול שאכלתי מספר דקות קודם או סתם כי היה לי משעמם ורציתי להרגיש טוב עם עצמי. סליחה על שאני לא מושלמת או שלא הוכל לקבל את עצמי ושאני עכשיו לא מקבלת את עצמי כמו שאני. ושאני לא מקבלת את הגוף שלי כפי שהוא. סליחה שאני לא רואה את האמת במראה. סליחה על שהייתי סולדת מההישתקפות במראה

סליחה על השיגעונות שלי על העלבונות המילוליים שהייתי מקבלת מעצמי.

סליחה שלא נתתי לעצמי לקבל אהבה מאנשים שונים ובמיוחד מעצמי.

סליחה שאני לא מי שתמיד רציתי להיות,

סליחה על הפעילות הספורטיבית האובססיבית והלא נורמלית שהייתה נעשתה באמצע הלילה ובשעות היממה.

סליחה על כל המתוק שנאכל סתם ואל אי אכילת האוכל הנורמלי.

סליחה על השעות המטורפות שבהן נשארתי ערה.

סליחה ששאפתי להיות 170 ושאפעם לא קיבלתי את זה שבחיים לאאהיה 170 במש4קל גוף של 42

סליחה שאני לא 42... סליחה שאני לא מקבלת את זה שלרדת 5 קילו בדרך נורמלית אינה אופציה....

 

 

סליחה על הכול -הלוואי שהוכל לסלוח לעצמי....

 

נכתב על ידי , 19/9/2010 00:48  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אהההה זה קשה...


אוקיייייי אז זה היום הכביכול שלישי של ה"מסע לירידה הבטוחה וניצחון במיה שבי" וזה בהחלט לא קל

אני מתגעגעת להרגשה של ה"שיחרור" וה"טיהור"

הרבה אנשים ואנשות :P לא יודו בכך אבל בהקאה יש הרגשה כ"כ טהורה

אובדן השליטה של הבולמוס וההישתחרורות אחריו ע"י פעולה פשוטה הינה נהדרת

ומאוד ממכרת! טוב נו-כל אחד וההיתמכרות שלו......

בכל מקרה שמירה על תפריט גם כן אינה דרך קלה אפשר לומר שבכל יום יש ללי מעידה אבל כל עוד היא אינה ע"י דחיפת אצבעות אני חושבת שזאת מעידה נכונה!

 

אנשות יקרות-אפשר לרזות בשפיות... אל תשכחו זאת

נכתב על ידי , 14/9/2010 17:22  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זין על מסע הרזיה!!


כמו בכותרת ככה בחיים או לפחות הניסיון

זה לא שאני לא רוצה להרזות, אני רוצה!

פשוט לא בדרך שבחרתי

שמי שריי ואני בולמית

אבל כבר לא עוד!! יש לי תפריט שפוי, אני פאקינג בת 21

ואני במחלה כבר 8 שנים ואפילו יותר

והאמת שזה כבר מתחיל להימעס-לאכול לאכול להיתאמן ולהיתאמן להקיא ו.. להקיא!
נימאס לי מזה זה לא מוביל אותי לשום מקום חוץ משינאה עצמית קשה

זה לא מהיום זה מאתמול שאני מפסיקה להקיא-הקאות כבר לא אופציה

היעד הבא הרזיה שפויה

 

 

אני מאחלת לעמצמי לשנה החדשה להצליח לצאת מהבולמיה ולרדת בצורה שפוייה -כמו שההורים שלי אומרים

"אל תאכלי, אל תנשנשי אבל אל אל אל תקיאי!"

וכה ההורים שלי מודעים לזה שאני מקיאה.. אפשר לאמור מהיכולת המופלאה שלי לא לדעת לנקות כיורים..... אימא שלי והחינוך הדפוק של אי למידתי איך לנקות שירותים... כנראה חזתה את העתיד...

בכל מקרה עידן חדש! דף חדש! הצלחה חדשה!!!

 

וכמו שנאמר בביתי ספר

ב-ה-צ-ל-חהה!!!!!

נכתב על ידי , 13/9/2010 07:15  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לpatit אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על patit ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)