TOO COOL TO CARE

יכולתי לכתוב עכשיו פוסט טעון בתגובות והאשמות כלפי החברה החומרנית שלנו כיום, שמייצרת תעשייה שלמה מהנושא המופשט אהבה; כמה שזה לא מוסרי, ולא כנה ובטח שלא רומנטי. 

יכולתי לתאר את השנאה העזה שאני מרגישה כלפי ה14 בפברואר, והבתקפי הזעם שלא היו מביישים אף אישה הריונית. 

יכולתי לכתוב כמה שהיום הזה מיותר בעיניי, וסתם גורם לדוחיים בחברה להסתגר בתוך עצמם. 

יכולתי לדבר כאן על המון נושאים, שכולם היו נשמעים בכיינים כי בתכלס כולנו יודעים למה אנחנו כל כך מתגוננים מפני חג האהבה. כי אנחנו מפחדים להיות לבד, להפגע. והרבה יותר קל ופשוט להגיד שאתם מתעבים את היום הזה בפני הבחור שאת רוצה, רק כדי להסיר כל ספק או תהייה האם הוא יציע לך לבלות איתו. עדיף שהתשובה תהיה ברורה, לא. 

האמת הכואבת היא שאני יכולה לכתוב ולדבר ולקשקש במילים יפות, ושפה גבוהה ומליצית, אבל בכנות

אין לי את האומץ להודות שיום האהבה זה די נחמד, 

אם יש מישהו לאהוב.