תהרגו אותי, עכשיו. אני לא מאמינה שהם היו כאן ואני ישבתי כמו מטומטמת בבית. הכל באשמתה, כל הזמן אומרת שאני לא מספיק אחראית. כולם הלכו. רק אני נשארתי לבד. והם לא שמו זין עלי בכלל. נשברתי.
לא ידעתי מה לעשות, אז חתכתי. שוב.
אני מרגישה שאני מתמכרת לזה. איך אפשר להפסיק? ועוד אחרי שהוא עזב אותי.
קשה לי, איך אוכל לראות אותו כל יום, עכשיו, כשחוזרים ללימודים. אולי אני צריכה לעבוד בית ספר?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Im just a kid
