אחד מאותם הסרטים שהותירו עליי רושם גדול. ראיתי אותו לראשונה בגיל צעיר ולא כל כך זכרתי על מה הוא היה בכלל. כמה שנים לאחר מכן, ראיתי את הסרט שוב וחשבתי לעצמי, "וואו. איזה סרט חזק." במהלכו היו לי צמרמורות- מה שקורה לי לעיתים רחוקות. צפיתי בו לפחות עוד עשרים פעמים וסביר להניח שאמשיך לראות אותו מדי פעם. 

מדובר בסייבורג מחסל (ארנולד שוורצנגר) שנשלח חזרה בזמן כדי להגן על ג'ון קונור (אדוארד פרלונג) מפני T-1000, הדגם המתקדם יותר (רוברט פטריק). בינתיים שהמפגש בין שלושתם מלווה במרדפים, יריות ופיצוצים, שרה קונור (לינדה המילטון) נמצאת במוסד פסיכיאטרי ומנסה לברוח משם בכוחות עצמה. 

T-1000 המרושע משנה את צורתו כמעט לכל אדם או חפץ וגם מתמזג עם רצפות. כמו כן, עלול להתחזות לשוטר.

סליחה, איפה הבן המאומץ שלכם, ג'ון קונור? אני שוטר אמיתי ואני רק רוצה לדבר איתו. 

מאוחר יותר...

וככה הוא מודה להם על שיתוף הפעולה. 

הטרמינטור לעומת זאת, לא כל כך טוב בחיקויים.

החיוך הכי "אמין" שלו. 

מה שכן, הוא חתיכת badasss. 

ברצינות שברת לי עכשיו את המשקפיים?

שרה קונור, אימו של ג'ון, סבלה מהיחס המזלזל של הפסיכיאטר הדפוק שאסר עליה לראות את בנה.

היא חולמת באופן תמידי על סוף האנושות. 

בדומה לחוויותיה של שרה קונור בסרט הקודם, בנה הצעיר בסך הכל הלך לשחק עם חברו ונקלע לסיטואציה מסכנת חיים. 

לפני:

אחרי:

ובדיוק כשהיה נדמה לו שהוא יצא מזה בשלום, האקשן רק התחיל...

?Are you kidding me

כמובן שהטרמינטור מיד בא לעזרה וזה די אירוני כי בסרט הקודם הוא היה הרשע.

אם רק תעז להתקרב לג'ון קונור, אני אחסל אותך.

ומאותה הנקודה, אחרי שהטרמינטור מסביר על המשימה שלו, האקשן פשוט לא מפסיק. לא סתם זה נחשב לאחד מסרטי האקשן המוצלחים ביותר שיש. זה לא שהוא מוערך יתר על מידה, פשוט מגיע לסרט הזה להיות ב-Top. 

האורך שלו שעתיים וחצי והוא שווה כל רגע.

הדירוג שלי הוא מן הסתם 10 מתוך 10.