כשראיתי
ברשת,
בפייסבוק
למען האמת תמונה מייצגת של הסירטון
הזה https://www.youtube.com/watch?v=qhbyRb8fu44
הבנתי
במה מדובר.
מהכותרות,
וחסכתי
מעצמי צפייה.
התגובה
הראשונה שלי,
ביני לביני
הייתה :
'מי שונא את מי
יותר ?
הקיצוניים
משמאל את הימין או להיפך ?
' אפילו רשמתי
את התגובה הזו,
בצר לי,
באתר החדשותי
שפרסם אותה.
לא יכולתי
לשתוק,
לא יכולתי לעבור
על זה לסדר היום,
אינני יכולה
להתעלם מביטויי השנאה האלה שסופם מי
ישורנו.
ואני
ממשיכה לתהות,
ולהתייסר,
ולשאול את עצמי
מה גרם לביטויי השנאה,
למה קיצונים
מימין חושבים את הקיצונים משמאל לאויביהם
ומשווים אותם לנאצים שפגעו גם באלה וגם
באלה,
ומדוע הקיצונים
משמאל,
אלה המחרימים,
מוציאים את
קיצפם על אחיהם כבנות היענה הטומנות ראשן
בחול ולא מוכנים לראות את התמונה המלאה,
שמים עצמם
כהומניסטים,
מקצינים את
הימין במחוותיהם עוד יותר עד שחלילה
הנבואה תגשים את עצמה והלהבות יגיעו
לשמים.
אני
יודעת שאני לא לבד בתחושות האלה,
אמש בקבוצה
חובבים,
חוג ספרות,
מצאה המרצה את
החבורה אוהבת הספרות,
אנשים שהתכנסו
באופן אקראי לגמרי,
נפולי פנים,
היא שאלה אותנו
מה קרה?
מה נמיכות הרוח
הזו?
נושא הבחירות
עלה,
פניה נפלו גם,
ואז אמרה :”בואו
נעזוב פוליטיקה,
נמשיך בענייננו".
הייאוש,
תחושת המיאוס,
הבושה,
התחושה שאיש
לא מייצג אותי ב'סואו
קולד'
דמוקרטיה שלנו,
פגה אט אט
כשפנינו לנושא לשמו התכנסנו.
ואני
שואלת,
עד כמה תקצין
מפלגה לפני בחירות,
כדי להראות את
פניו המוקצנות של האחר?
עד כמה ידברו
אלינו ב'שחור
ולבן'
וילבו קיצונים
מכל צד?
האין
פלג באוכלוסיה שיכול להתהדר במעשיו ?
רק באמצעות
שלילת האחר תבוא ישועתו ?
ומפלגה
ששמה לדיגלה את העבודה והכלכלה השיוויונית,
מדוע תגייס
למסע הבחירות שלה צוות פירסומאים יקר
להחריד ?
מדוע לא תתרום
הכספים האלה לנזקקים ?
כספי מיסים
יקרים מתמסמסים על תעמולות שנאה של הפרד
ומשול,
המציאות אפורה,
רבת גוונים
ההקצנה היא קריקטורה מעוותת רעה ולא חכמה
של המציאות הזו
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
