| 3/2015
ביעור הקיווי
לקראת
הפסח כל עוד אני מנקה,
מרססת,
מסדרת,
הייתי רוצה
לבער עוד כמה דברים שמפריעים לי,
שהחלטתי בזמנם
להתעלם מהם,
כי הם לא שווים
את הדיסקוס עליהם,
אבל הם לא נגמרים
אפילו שאני מתעלמת מהם הם לא נעלמים,
אז הנה כמה
דברים כאלה,
שהשליטה שלי
בהם היא בשלט בלבד,
אבל לפעמים אני
רוצה לדעת מה קורה והם שוב חוזרים כמו
המכה האחת עשרה :
הייתי
רוצה יותר אמת בתקשורת -
למה
לשאול אותנו בכותרות ענק אם יהיה לנו סדר
או לא כי האסטרואיד מתקרב,
ורק באותיות
הקטנות לצטט דברי המומחים שהאבטרואיד
יעבור מריק 3
מרחקי ירח
מאיתנו
נמאס
מגיוס תורות ואידיאולוגיות כקרדום לחפור בהן-
פחות
פרשנות-מטעם
עם אידיאולוגיות מגויסות מטעם,
שנתפרות בתכים
גסים למידות הזועק,
(לא רוצה להביא
דוגמאות כי לא רוצה לחזור עליהן)
היה לנו מספיק.
פחות
פורנוגרפיה בתקשורת -
בתקופת
טרום הבחירות לא היו הטרדות מיניות,
ואחרי הבחירות
הן תופסות שוב כותרות,
אז מה הן עשו
בין לבין,
חיפשו במי לבחור
?
להתרכז
בעובדות -
אם
אין מה לחדש לא צריך למלא את השעה אם אין
מה לומר לא צריך – אפשר גם מוסיקה
להוציא
את המילה גזענות מהשיח הישראלי -
אז
הוא אמר שחשבנו שמנשקי מזוזות הם מיעוט
והתברר לנו שהם רוב,
אז מה קרה ?
התרבו מנשקי
המזוזות בישראל ומישהו אמר את זה בקול
ואז מישהו נעלב כאילו אמרו עליו דברים
שלא נאמרו,
ממתי ממתמטיקה
עושים אידאולוגיה.
כאילו מישהו
אמר מוכרים יותר ויותר אתרוגים בישראל
כל שנה,
זה רק מתמטיקה.
מספיק
לומר את המילה גזענות לשוא -
מה
הקשר בין גזענות לנאמר למעלה,
קצת דיוק
ליגנגוויסטי.
גזענות זה מה שעשו לנו, לא מה שאנחנו 'משוחחים' בינינו לבין עצמנו
גזענות
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%96%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA
מה
הקשר בין לומר הערבים יוצאים להצביע לבין
הגזענות נגד השחורים באמריקה.
אז מה קרה ?
באמת לא היה
כדאי לקום עם רוב ערבי כי אנחנו לא מצביעים
בכלל כי לא יודעים במי להצביע (אוף
שוב המתמטיקה הזו )
ובקשר
לגזענות באמריקה – מלחמה עקובה מדם
הייתה מלחמת האזרחים שם.
הרבה דם לבן
נשפך בשביל שיוויון הזכויות הזה,
אז די להתבכיין, זמן לקחת אחריות.
מרוב
סובלנות והומניזם,
עוד מעט ושכחתי
שבאנו לבנות כאן מדינה יהודית.
לא שיש לי משהו
נגד סובלנות והומניזם,
אבל מדינה
יהודית זו לא מילה גסה
מה
זה עם הפרופסור המבולבל,
שאמר דבר שטות
ואיוולת שאיחלה ריקבון לבני אדם,
למה להתווכח
עם הדבר הזה,
לא מגיע לו
הפירסומת ולא הכותרות ולא ההתייחסות
בכלל,
ולא זיהום האויר
הציבורי בחזרה על דבריו,
אבל בהחלט רצוי
למצות את הדין עימו,
לא באותיות
גדולות,
סתם איפשהו
במדור חוק ומשפט.
כי ככה לא
מדברים.
אני
בעד שיח תרבותי מכובד ומכבד -
לא צריך לשסות
אזרחי המדינה זה בזה כדי להשיג כותרות,
היגיע הזמן
לשים סוף לדבר הזה, מי שאמר אמר בדיוק את המילים שהוא אמר, כדי לדעת למה התכוון בדבריו, כדאי מאד לשאול אותו. למה
הדבר דומה ? לריב בין בני זוג,
כשהאחד אומר
איזה דבר והאחר בטוח שהוא מתכוון לאמא
שלו,
והוא לא שואל
אותו אם לזאת התכוון,
כי מה שהם באמת
אוהבים זה לריב,
כי לא למדו
אחרת.
שיחת
הקיווי בין דפנה ל ב'החיים
זה לא הכל'
- אנחנו כל הזמן
רבים,
-
אז בוא נדבר על
משהו שאי ארםשר לריב
אז
הם דיברו על קיווי,
-
והוא אמר שהוא
לא אוהב קיווי,
-
אז היא אמרה או
קי אז אתה אומר שאין לך מה לאכול כי אני
לא מבשלת מספיק,
אז תבשל אתה
-
ומי ילך לעבודה ? אי אפשר להתפרנס
ממה שאת מביאה
ו ...
טוב שצילצלו
בדלת,
והנכנס שאל מה
אתם עושים והם אמרו,
סתם,
דיברנו על קיווי
|
נכתב על ידי
,
31/3/2015 15:00
בקטגוריות אזרחית קטנה, איפה טעינו, אירוניה, אקולוגיה, באסה, האמנות השביעית, הדתיים המשכילים הנאורים – נעלמו מהמפה הפוליטית, הכנות לפסח, חג שמח, חירות, חמץ, מניעת אלימות, נוסטלגיה, נושא חם, סובלנות, עייפות, עברית יפה שפה, עם אחד, עצב עמוק, פורום ישראבלוג, ציניות, תקוה חדשה, אהבה ויחסים, אופטימי, אינטרנט, אקטואליה, ביקורת, שחרור קיטור
הקטע משוייך לנושא החם:
איך יודעים שבא אביב? הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
נוגרללה ( Nogarella )
שר
החינוך ישב בשורה הראשונה,
כמעט
מיואש,
הוא
בלע כל מילה שהשמיעו המציגים והיה בטוח
שלא יזכה למצוא פתרון למצוקתו,
הוא
הציץ.
בנייד
שלו,
בדק
את השעה מנסה להתעלם מההודעות הוא בהה
במסך ונזכר בישיבת הממשלה,
בקוצר
הרוח של ראש הממשלה להישיגיו,
באילוצי
המנכ"לית
.
"
מחר
תהיה ההזדמנות האחרונה שלך למצוא את האחת,
אנחנו
עורכים כנס של כל מציגי תוכניות החיברות
בקבוצות ילדים ואתה צריך לבחור אחת מהן,
אנחנו
מוכרחים להציג תוכנית,
רמת
האלימות בבתי הספר דורשת פתרון מיידי "
נוגה
עמדה זה עתה לצאת לכנס,
היא
הייתה מוכנה בכל המובנים,
הבית
מסודר,
האוכל
לתינוק מוכן,
היא
כבר לבושה,
והיא
מחכה לאימה
"כן"
ענתה
לצילצול הטלפון
ומיד
המשיכה "
אני
בדרך החוצה,
זה
דחוף ?
" שאלה
"
ממי,
זו
אמא,
אני
בדרך אבל קחי בחשבון שאוכל להישאר רק עד
12
בצהריים,
יש
לי תור דחוף לרופא "
שוב
אפספס חשבה נוגה,
אבל
כבר ראתה את עצמה שם,
ולא
רצתה להחמיץ את ההזדמנות
"
או
קי אמא ,
ענתה
עניינית "
אם
זה המצב אנסה להסתדר עם מה שיש "
מתוך
שרעפיו וייאושו שמע קול צלול ברור ובטוח
בעצמו אומר ...”
ומאז
הילדים מפטפטים ביניהם באוצר מילים שלא
ידעתי כי הוא מצוי בתוכם,
כאילו
התבגרו באחת ...”
הוא
הזדקף באחת לשמוע את המשך הדברים,
אבל
הקול הנעים המשיך ואמר רק
…
"
זוהי
תמצית דברי,
את
הפרטים והתהליכים תוכלו לקבל במשרד השר,
לשם
שלחתי את הדברים "
היא
אספה את ניירותיה במהירות קפצה מהדוכן,
מחיאות
הכפיים ליוו אותה בצאתה אל אמא המצפה
בקוצר רוח .
השר
קפץ ממקומו כדי להשיגה,
ובטרם
נעלמה מעיניו,
התעופף
לכיוונו דף בגודל פוליו שנשמט מחבילת
ניירותיה,
הוא
הרים את הדף,
הסתכל
בכותרת "
התגלות
מוסרית בקבוצות ילדים "
הוא
הפך והפך בו אך את שם המחברת לא מצא
שם,
אפילו
תאריך לא היה מודפס על הדף .
זנב
של עושי דברו רץ מאחוריו,
נתקלו
בו וזה בזה כשעצר ופנה אליהם מנפנף בדף
שבידו
"
מצאו
את האישה "
ציוה
ופנה ללשכתו
"
איך
נמצא אותה ?
" ממשיכים
הם במרוצתם אחריו,
" מי
היא...? מה
שמה ...? ”
"
הנה
לכם עמוד,
זה
הרמז היחיד שנשאר בידי,
זה
מה שיש,
השתמשו
בו,
הפכו
כל אבן,
חפשו
בכל תיק,
תיקיה
ומייל ומיצאו אותה !
התחילו
ברשימת המרצים של הבוקר ”
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=690765&blogcode=11836922
|
נכתב על ידי
,
26/3/2015 12:09
בקטגוריות אזרחית קטנה, חינוך, יצירתיות, מניעת אלימות, ניסים, פורום ישראבלוג, פילוסופי, פנטזיה, אהבה ויחסים, אופטימי, אקטואליה, בית ספר, סיפרותי
הקטע משוייך לנושא החם:
תהיו טובים! הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
בחירות 2015 - הגיגים ולבטים
אחרי
פירסום תוצאות האמת של הבחירות האחרונות,
נאלמתי דום.
לא בין חברים,
אלא כאן,
ובפייס,
ואני מנסה להבין
למה.
אני קוראת
הפרשנויות,
מחפשת מישהו
שחושב כמוני,
אולי עוד מישהו
מבין אותי,
ואין מושיע.
ומסקנתי
לכן היא שאולי יש עוד רבים שחושבים כמוני
ולא מעזים לומר את שהם מבינים בריש גלי
ואולי
יפה היא השתיקה.
כי אם לא אומרים
את האמת,
באמת יפה שתיקה,
יפה יהיה לכבד
את התוצאות, ולא להמשיך
החטא על הפשע בפרשנויות.
מאז
פרסום תוצאות האמת כל פרשן זועק געוואלד,
מנסה לפרשן
באותם 'מוטיבים'
משומשים ולא
מוצלחים שדשו בהם
במסע הבחירות.מתווכחים
דווקא בעזרת אותם מוטיבים שלאור התוצאות לא צלחו כתעמולה.
למה הדבר דומה
בעיני ?
לאדם שמכריח
באמצעים של השפלה (
כי אסור להרביץ,
נכון ?)
להכריח את האחר
לומר שהשמש זורחת כשחשוך בחוץ,
והמושפל ברבים
יאמר 'כן,
כן אתה צודק'
ובליבו מוסיף
'רק
תעזוב אותי'.
פרשנים
מרתיחים ושוב ושוב,
וטוחנים את
אותם מים וממחזרים אותם.
המרויחים הם
רק אותם זועקי הגעוואלד רודפי הרייטינג. האזרח
מאס במשחק הזה כבר מזמן,
הוא פורש
לעינייניו,
אבל המשחק
התקשורתי נמשך,
הרייטינג ממשיך
לדשדש,
ואז ילעיטו
אותנו במציצנות,
אחר כך
בפורנוגרפיה,
ושוב הפרשנים
ממציאים הסברים,
ושוב מנסים
למכור לנו סחורה דלה.
הכל הולך.
ואני
חושבת לעצמי ונזכרת מתי החלו כל המהלכים
הנזכרים למעלה,
ממתי אנחנו
'מופתעים'
כל פעם מחדש
אחרי ספירת הקולות,
איך חצי עם
הואשם על ידי החצי השני ברצח ראש ממשלתו
כי בחר לבחור במי שמתאים לו אידיאולוגית,
איך למד מאז
החצי הדומם (
ברובו )
לשתוק,
להכיל,
לסלוח,
לחכות עד יעבור
זעם – ולנצל כאחרון האזרחים למופת את
הזכות הדמוקרטית האחרונה שנותרה לו –
בחירה חשאית.
כדי
להיות מדוייקת,
אני מדגישה
שאינני בעד אף אחד מהמחנות הנ"ל,
כי נמאס לי
מהפילוג והפלגנות,
נמאס לי שאנשים
מתוכנו חוברים לשכנים או לאירופים מסויימים
(
שבדיעבד הסתבר
שמומנו ע"י
בנו של קדאפי )
כדי 'לנצח'
כביכול,
חוברים לאנשים
מניפולטיביים שלמדו להשתמש באוצר המושגים
שלנו לעוות אותו,
לזעוק ולצעוק
אותו בראש חוצות והתמימים שבנו נתפסים
ברשת,
במלכודת,
ובשם הומניזם
מעוות אינם הומאניים לאחיהם כאן
מפחיד
אותי שמחנה אחד מפחיד אותנו במחנה אחר
כשהוא אומר שהוא משתמש בהפחדות,
שהוא בז
לאינטליגנציה של הציבור כאן וחושב שאם
ישפיל אותו עד דק כל'א
הומאני,
טיפש,
בור חסר
אינטליגנציה,
ומטומטם,
הוא יצליח
להשתיקו ולהכניע את מחשבתו,
שאם ינסה
'ההומאני'
להשתמש במילים
גבוהות כביכול,
לא יצליח
ה'ניאנדרטאלי'
להתמודד עימו
וינקוט באלימות פיזית,
אז יאמר ההומאני
– 'אמרתי
לכם'.
למזלנו
הרב,
גם מי שנחשבים
ניאנדרטאלים הם אנשים חושבים,
והם הומאניים,
אבל הם חושבים
במילים אחרות,
הם ינצחו אולי
בשש-בש
ולא בשח מט,
במשחק קלפים
כלשהו אך לא בברידג'
ואם המתנשאים
המדברים בכוונה בשפה הזרה לאחרים,
היו מנסים
להתגבר על מכשול השפה לא היו צריכים
'הניאנדרתלים'
כביכול,
דוברי השפה
האחרת לרדת למחתרת ו'להפתיע'
ביום הבחירות.
לטעמי,
המצטטים את
השפה הסמי-גבוהה
הם מצטטים בלבד שלמדו והעתיקו משפט של
מרצה או הוגה נחשב מבלי להבין את מהות
הדברים או מבלי להביא בחשבון משתנים
נוספים,
הוציאו מהקונטקסט,
או 'תפסו
מילה'
בלשון העם.
העם שלנו שגדל
על ברכי התנכ הספר המוסרי בעולם יודע מוסר
מהו וההוגים הזרים רובם ככולם,
מצטטים ממנו.
יש שעדיין לא
תפסו את עומק המימד הרוחני שבו.
נכון,
יש גם בינינו
שניראים לנו כאילו נתקעו ב'עשה'
בצורה העיוורת
ללא הבנת הדברים לעומקם,
אך עד שלא נדבר
איתם לא נדע בדיוק באיזה שלב רוחני הם
נמצאים,
אם נסתפק רק
בקנקן כי רק ככה הוא יתאים לתיאוריה שלנו,
אם לא נבין שזה
שאנו מתייחסים אליו כקנקן -
יש בו רוח מחשבה
דיעה ושפה ופה לומר אותם – לעולם לא יגושרו
הפערים,
לעולם נשאר
שבטים מפולגים,
לעולם יישאר
בנו פתח לאויבינו להפריד ולמשול.
השוטר אזולאי : " כן אבל הם מבינים את זה בצורה אחרת "
נ"ב
1.
נ"ב
2
|
נכתב על ידי
,
20/3/2015 11:15
בקטגוריות אזרחית קטנה, איפה טעינו, חירות ללא הפקרות, חתול השמירה של העיתונות, יחסים בין בלוגרים, כמה רוע אפשר לבלוע, מניעת אלימות, מעברים, נושא חם, סובלנות, עייפות, עם אחד, עצב עמוק, פורום ישראבלוג, צדק חברתי, שינוי תפיסה, תחרות, תקוה חדשה, אהבה ויחסים, אינטרנט, אקטואליה, ביקורת, שחרור קיטור, חמץ
הקטע משוייך לנושא החם:
תוצאות הבחירות הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
גז
שלשום בבוקר,
בשעה שמשרדים
נפתחים ועיני פקידות נפקחות לאט אחרי קפה
ראשון של בוקר צילצלתי לחברת הגז שמספקת
אותו לבניין הבדירות שלי.
פתחתי
במילים: "
אני מצלצלת כדי
לדווח על אסון שנמנע בנס "
הקטע
החיובי היחיד בסיפור היה ששמעו אותי עד
הסוף,
היפנו אותי
לגורם מטפל,
שגם הוא שמע
אותי עד הסוף אבל ביקשה שאשלח פקס,
אמרתי בשביל
מה פקס,
הכל רשום,
הראשונה אמרה
שהשיחות מתועדות.
ובכן
הסיפור של הנס המיותר כך היה:
בסביבות
השעה ארבע אחה"צ
יום ד'
לקראת יציאתי
לשיעור בפילוס במכון אבשלום,
ניסיתי להכין
לעצמי קפה,
שמתי מים על
הגז (
לא אוהבת קומקום
חשמלי לצורך זה בגלל האבנית הצפה,
אבל זה לאופרה
טראגית אחרת )
הגז לא נדלק,
ניסיתי שוב
ושוב -
נדה,
טוב שיש קומקום
חשמלי בצד.
השיעור
היה פנטסטי כמו תמיד,
שכחתי מכל צרותי
האמיתיות והבחירותיות ומהגז.
כשחזרתי
מצאתי על מפתני,
על המרבד,
פיסת נייר בגודל
רבע פוליו,
שמספרת לי
שהחליפו לי את מונה הגז,
הבנתי למה לא
היה גז,
ניסיתי שוב
להדליק,
לא נדלק,
בחוכמתי הרבה
הבנתי שייקח לו זמן לעלות שמונה קומות.
שבתי
לעינייני,
בליבי כועסת
נורא,
איך זה שמחליפים
מונה גז בלי תיאום,
בלי להודיע,
ובלי להדריך,
הרי קורה שאנשים
משאירים משהו על האש,
והולכים...
נאמר...
להתקלח ?
לקומה אחרת למי
שיש ?
לכבס ?
לנוח ?
לשכנה ?
להוריד אשפה ?
שלא
לדבר על נימוס אלמנטארי,
מחליפים לך
משהו שאתה משלם עבורו – זכותך לדעת על כך
מראש. אינני
זוכרת מה החלטתי ביני לביני באותה שעה
שמונה בערב,
יום ד'
דנן,
אם להשאיר ברז
אחד פתוח עד שאריח משהו,
או שבטעות
הישארתי ברזון אחד פתוח, אבל מה שבטוח
זה שבחצות כשהחלטתי לפרוש לשנת הלילה לא
היה שום ריח בבית. הערב היה קריר, התריסים היו פקוחים אך מעט.
אתמול, יום חמישי, בשעה
שש בבוקר התעוררתי לריח חזק מאד של גז
דולף,
בדימדומי שנתי
הייתי בטוחה שזה מבחוץ,
איכשהו הרמתי
את עצמי,
היה חושך,
זכרתי שלא כדאי
להדליק אור,
בגלל הניצוץ,
גם סיגריה לא,
משהו שאני עושה
כשאני נרגשת מידי,
פתחתי את כל
החלונות והדלות וחיכיתי בסבלנות.
" למה
את צועקת "
שאלה הפקידה,
בתשובה
שאלתי אותה ' מה
היא הייתה עושה במקומי '
(רק הרמתי את
הקול,
לא צעקתי באמת
)
למזלי הרב היא
הבליגה וקלטה את הסיטואציה ולא הוסיפה
חטא על פשע ללמד אותי נימוסין והליכות
" פלא שבתים
מתפוצצים במדינת הפראטאץ'
הזאת "
סיכמתי את השיחה
עם הפקידה.
נ"ב, שכנתי לקומה שאלה אותי בארבע למחרת, יום חמישי, אם גם לי אין גז, סיפרתי לה הסיפור, לאן נעלמה פיסת הנייר שלה אני שואלת ?

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%96
גז הוא מצב צבירהשל החומר, בו המולקולות רחוקות אחת מהשנייה , המשיכה ביניהן נמוכה, והן נעות בחופשיות בהתאם לצורת הכלי בו נמצאים. גז, בדומה לנוזל, מסוגל לזרום, ואינו מתנגד לשינוי בצורתו. בניגוד לנוזל, לגז אין נפח קבוע, והוא נוטה להתפשט כדי למלא את כל הנפח שהוקצב לו (עיקרון אבוגדרו). האנרגיה הקינטית של גז גדולה מזו של נוזלאו מוצק, אך קטנה מזו של הפלזמה.
מקור המילה גז היא כנראה בדרך בה איית מחדש כימאי פלמי את המילה היוונית כאוס, כפי שזו נשמעה באוזניו.
|
-
משק הגפ"מ בישראל |
גפ"מ (גז פחמימני מעובה, מכונה גם "גז בישול") מופק מנפט גולמי בתהליך הייצור, ומשמש לבישול, חימום ומאור במגזר הביתי, החקלאי והתעשייתי, וכתשומת ייצור בתעשיית הפטרוכימיה. מרבית הצריכה בישראל מגיעה מבתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד, וחלקה מיובא מחו"ל.קרא עוד |
-
מינהל הדלק והגז - תחום הגפ"מ |
אגף פיקוח ובטיחות במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, פועל במסגרת מינהל הדלק והגז, להעלאת רמת הבטיחות ומיגור מפגעי בטיחות, במטרה לקיים רמת בטיחות נאותה של משק הגפ"מ בישראל. אגף הנדסה ורישוי מעניק רישיונות לספקי גז, מתקני גפ"מ ועוסקים בגפ"מ. |
|
|
|
שימוש בטוח בגז:
http://energy.gov.il/Subjects/CookingGas/Pages/GxmsMniLPGSafeUseOfGas.aspx
מיכלי גז המותקנים בתוך הדירה עלולים לגרום לשריפה, פיצוץ ונזקים כבדים לאדם ולרכוש. דליפת גז מהמיכל או מהחיבורים גורמת להצטברות גז ולפיצוץ במגע עם אש או ניצוץ חשמלי, ואף להרעלה ולחנק.
|
נכתב על ידי
,
13/3/2015 10:46
בקטגוריות אזרחית קטנה, איפה טעינו, באסה, זעקה, חירות ללא הפקרות, כעס, מה טעון תיקון במדינה שלי, ניסים, ניתוקים וחיבורים, פורום ישראבלוג, ביקורת, שחרור קיטור, מדינת פרטאץ'
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
ממשלת החלומות שלי
לא תמיד אני מסכימה עם 'הארץ' אבל אין ספק שיש להם הברקות, כמו זו למשל, במקום לומר מי לא - מה שהם מנסים להתמחות בו בחוסר הצלחה, יכול כל אחד לחלום מה כן,
מצאתי את האופציה הנחמדה הזו הבוקר בפייסבוק, השתעשעתי והנה מה יצא :
יעלון לביטחון
מש ראשוןרד
ה אוצרוןבי לרווחט לחנךחון בארצות חוץ להתארח
בעולם מושלם, אם גם ברק ושטרית היו מועמדים למשל הייתי נותנת להם תפקידים, אבל עם תמונת המועמדים המציאותית - בחרתי את המתאימים ביותר בעיני מתוך הנתון
פורים שמח
הלוא אפשר להתפרחח
ואפילו ממשלת חלומות
לארח

https://www.facebook.com/eugenia.blogilogi
| |
| |