".....i am colorblind"

אימא:"את שוב שורטת את עצמך?"

אני: -שתיקה-...

אז זהו, אימא... לא הפסקתי אף פעם לחתוך את עצמי. זאת את שלא שמת לב.

מחר חוזרים לצבא המזדיין הזה.

אין לי כוח.

פאק איט.

פאק.

פאק.

פאק.

המילים זועקות מבתוכי.

קורעות אותי לגזרים בדרכן החוצה.

שורטות את גרוני

מדממות, שורפות

מנסות להפיג את שתיקתי

הן כל מה שיש לי

הן כל מה שאאבד

כ"כ הרבה דברים להגיד

אך אפילו לא הברה אחת מתעופפת מבין שפתותיי

האותיות כבר עומדות על לשוני

משתוקקות לראות אור יום

המילים זועקות מבתוכי.

בדממת מוות.