|
 כינוי:
בת: 29
קוראים אותי
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2012
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2012
מחשבות שחלפו בראשי ...4#
לסירוגין/ פריקות לשם עצמי, המכונה בקצרה *פ.ל.ע.
- באיזה מן יקום מעוות את צוחקת איתי ולא עלי?
- ולפתע היא ליטפה אותי, ליטוף ממושך מהכתף למרפק, הליטוף לא עשה לי כלום מלבד הרעיון שזה מה שנהגתי לייחל אליו כל השנתיים האחרונות בשינוי האדרת. ליטוף נעים, כמעט אסור, או אף מסוכן מזה- מותר, רק חברי, אכפתי ושפוי, שלא כמותי.
מפחידה המחשבה שהבלתי אפשרי לא מספק אותי, חסרה לי נואשות תלות.
כמה ריק יש בהקלה, חשבתי, והחיכוך הגופני הדל רדף אותי למשך שאר היום.
- *פ. ל. ע. - הספרנית אמרה שנוילנד בחוץ, משמע- אצל תלמיד אחר. היא נתנה אותו לפני החגים. משהו בתדמית המושלמת ביחסים בין הכותב לקורא נסדקה לי וצרמה לאזניי. "בחוץ, אצל תלמיד אחר". באיזו זכות אדם נמצא ביחסים כל כך אינטימיים עם סופר בזמן שגם אני שוכבת איתו, (עם הספר. גב אל כריכה, נחירה אל פסיק. )
אני נמצאת כרגע במונוגמיה ספרותית, שזה סוג עירום ייחודי כל-כך. משהו בי באופן לא מודע ציפה שנוילנד יעלם ממדפי הספריות עד הרגע שאסיים אל הלגימה הארוכה של המילים כמו מים קרים, ואשחרר אנחת קיפאון השפתיים. לעולם אל תזדהה איתו כמותי, אדון לפני החגים. לספר מגיעה אהבה גדולה אחת והוא יחלוק אותה איתי. זו התקווה, הציפיה. לרצות להיות העירום הכי יפה שנוילנד חלק איתו את הלילה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
