"לבוא איתך?""מה שאת רוצה"
עוד מעט העולם
יתלוש אותי מכאן
ואני אהיה נוצה
רזה כנועה
לא מושרשת
אין לאן לברוח כשאין לאן ללכת
ירימו אותי מהכתפיים
ויזרקו אותי לעולם סביר
תתנו לי משקולת
שמישהו ידאג שהמצב יהיה שבריר
שיתלשו אותי בעוצמה לא מבוטלת
מן השורש
שיהיה אסור לגעת
שהכאב יזלוג שעות
עשו שכשאחזור הביתה
העולם יכאיב
בדרך אחראית והגונה
שירמוס הכל
שיחזיר
רגעים של ריסוק
ולא של ריק
שמישהו ידאג
שמשהו יכאיב.
לא באמת
עכשיו הכל בסדר, בתקופה אחרת הייתי מתענגת על יום שקט כזה. אני לא מסוגלת להתמסר. עוד מעט יהיה בסדר. כנראה. לא יודעת. אני כנראה רוצה תקופה אחרת, טובה יותר. קשה להודות בפני עצמי,בעובדה הזו. עדיין, גם ברגעים שקטים של שבת, משהו בי רוצה מתחנן ליפול ולשתות ולעשן ולכאוב ולכבות את האור ולהתמוסס בדם של שתיקה עצמית, אבל (לצערי) אני חזקה מדי בשביל לאפשר לעצמי ליפול. טוב, עדיין לא החשיך.
נ.ב- החזרה לקשר איתך טובה לי. אני מאמינה שכן. טוב לי איתך. כשאמרתי לך שאתה היחיד שאני מרגישה איתו בנח עשית מבט קצת מופתע של כבוד וחייכת. ואחרי זה ניגנו וצחקנו. אף אחד לא גורם לי להרגיש ככה. תודה שאתה עושה מאמצים להיות שם. אני אחרת עכשיו, אני מעריכה אותך ואוהבת אותך. תודה שאתה תמונה יפה לבלוג שלי :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
