סדנאת משחק ביפו. שלושה ימים, לחיות ולנשום את יפו, לשחק, לממש. להעיר תשוקות בניחוח ורדים ומפלצות ולתת להן לצוף.

 כשאחזור, אנשום לרווחה ואדע שעשיתי, וחוויתי. שזו האורגזמה המנטלית שלי. ואזחור לבלוג, נקייה. אחזור באמת. אחזור לכתוב.
 פתאום עולה בי חשק ללכת לשבת על ספסל שהכרתי לפני שנה, ומאז אני מבקרת בו ברגעים נעימים ומביאה אליו אורחים לשיחות עמוקות ולסיגריות אוזלות. מתחשק לי לשבת שם ולהביט בבניין המוכר שמביט עלי, יושב מולי.  ולמרות שעכשיו כבר אחת בלילה, ועוד לא ארזתי, ואני קמה מחר בתשע, אני עומדת לעשות את זה, כי זה נעים. המילה נעים פשוט נעימה לי, והיא מן מילה מקבילה לשלווה, אז אני בסדר איתה.

 אני מרגישה התחלה חדשה, אני שלמה עם הפרידה מיום ליום. תחושה שהעבר נחתם כעבר. נותן לי שקט.

מעניין-תובנה01-365D