לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 29




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2013    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2013

ורציתי לצעוק עד ל...


מספר שירים שצורפו, ויוקראו מחר בהקראה משותפת של מספר מושררים מוכרים. מתרגשת.

 

ורציתי לצעוק עד אלייך
אולי כך אגיע אליי
ורציתי לצעוק עד אלייך
אולי כך אגיע אלי
אולי במבט תרפא
אהבה שחלפה כבר
אולי במגע תשחזר
את כל מה שאבד
אולי תספק לי מקלט רגעי
אני למדה בכניעה
הרגש אינו תמידי. 
איך אותו הלב לא מגיב באותה צורה לאותו הקול
מה שהיום הוא שארית מלנכולית
שימש אז את הכל. 
אולי אם אצעק חזק
אני של פעם 
תתעורר בי 
חוטי תקווה ילבלבו בליבי בהד חרישי
במחשבה שניה, עדיף שלא
היום הכל אחר. 
והיום אולי תישן אצלה
הידיים האלו שלך עם הריח שלך
והציפורניים השטוחות והרחבות
יקיפו אותה
כאילו מעולם לא הקיפו אותי.
כעת כבר ניתן ללחוש
ישנם סיפורים שסופם עקום
לא משביע, לא מקל. 
נותר בהם ניחוח קל של חרטה,
או פספוס. אולי היה יכול להתרחש דבר מה.
הכל נראה לי טמא כל-כך.

למה אני לוקחת ללב את מה שבלב אבל זה לא קושר אלי זה קשור אליו זה מספיק זה אל תעשה לעצמך אולי רק קצת יותר טוב

נכתב על ידי , 29/1/2013 23:59  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אלגנט ב-31/1/2013 22:05
 



פרולוג למתלבט הסיגרתי


נכתב לפני שבוע. המשפט הראשון נאמר לדודי, השומר של ביה"ס שלי, כשיצאנו לסיגריה. וככה עלו לי אסוציאציות.

תגיד
אתה מכיר את זה שאתה אוהב מישהו
ולמרות שהרומנטיקה חלפה
לא יכולת לתת לו ללכת?
או יכולת אבל לא רצית?
או שחשבת שאתה יכול אבל עובדה שזה עוד כאן?
כמו סיגריות או התמכרות אחרת
אתה חושב שאתה יכול
אבל אתה לא נותן לזה ללכת. 
 .
תגיד
קרה לך שלא היה לך לאן ללכת
אבל הכל היה בסדר
וזה הפחיד אותך נורא?
נכתב על ידי , 28/1/2013 17:51  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מנסה לשמור על קשר (/עם עצמי)


"לבוא איתך?"
"מה שאת רוצה"
 טוב לי        
עוד מעט העולם 
יתלוש אותי מכאן
ואני אהיה נוצה
רזה  כנועה
לא מושרשת
אין לאן לברוח כשאין לאן ללכת
ירימו אותי מהכתפיים
ויזרקו אותי לעולם סביר
תתנו לי משקולת
שמישהו ידאג שהמצב יהיה שבריר
שיתלשו אותי בעוצמה לא מבוטלת
מן השורש
שיהיה אסור לגעת
שהכאב יזלוג שעות
עשו שכשאחזור הביתה
העולם יכאיב 
בדרך אחראית והגונה
שירמוס הכל
שיחזיר
רגעים של ריסוק
ולא של ריק
שמישהו ידאג
שמשהו יכאיב. 
לא באמת
עכשיו הכל בסדר, בתקופה אחרת הייתי מתענגת על יום שקט כזה. אני לא מסוגלת להתמסר. עוד מעט יהיה בסדר.  כנראה. לא יודעת. אני כנראה רוצה תקופה אחרת, טובה יותר. קשה להודות בפני עצמי,בעובדה הזו. עדיין, גם ברגעים שקטים של שבת, משהו בי רוצה מתחנן ליפול ולשתות ולעשן ולכאוב ולכבות את האור ולהתמוסס בדם של שתיקה עצמית, אבל (לצערי) אני חזקה מדי בשביל לאפשר לעצמי ליפול. טוב, עדיין לא החשיך.
נ.ב- החזרה לקשר איתך טובה לי. אני מאמינה שכן.  טוב לי איתך. כשאמרתי לך שאתה היחיד שאני מרגישה איתו בנח עשית מבט קצת מופתע של כבוד וחייכת. ואחרי זה ניגנו וצחקנו. אף אחד לא גורם לי להרגיש ככה. תודה שאתה עושה מאמצים להיות שם. אני אחרת עכשיו, אני מעריכה אותך ואוהבת אותך. תודה שאתה תמונה יפה לבלוג שלי :)
נכתב על ידי , 26/1/2013 17:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

55,709
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סיפורים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלגנט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלגנט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)