היום הצטרפתי לבן זוג בחדר כושר. בדרך כלל אני תמיד רצה בחוץ, אבל היום בגלל שלא התעוררתי לעבודה ונשארתי בבית ובגלל מזג האוויר הגשום ובגלל שיש לי כרטיסייה שנשארו בה עוד 3 כניסות לנצל, החלטתי למצות את היום עד הסוף והלכתי יחד איתו.
אנחנו 4 חודשים ביחד וכבר יש לנו שגרה. למעש מאז שעברתי לגור לבד (3 שבועות) יש לנו שגרה ואני חושבת שגם קצת לפני הייתה לנו.
וככה אני יודעת שאני באמת אוהבת אותו.
תמיד פחדתי משגרה עם בני זוג ולעולם לא התבדיתי, או שנגמרה לי האהבה מוקדם מכדי שתגיע השגרה, או שהתחלתי להתחרפן מזה שלא קורה שומדבר מיוחד, אין הפתעות או פרפרים מטורפים והחיים חזרו להיות רגילים.
ביום ראשון אנחנו נוסעים לצימר. אבל הרבה ממה שאני מתלהבת מהצימר, הרבה יותר - אני מתלהבת מהזמן שיהיה לנו שהוא רק שלנו, זמן שאף אחד או אף עיסוק או לא יכול לנגוס בו. כי הרי מה זה צימר? מלבד הג'קוזי צימר זו פשוט דירת חדר (ענקית) שמדמה הרגשה של זוגיות צמודה מאוד במשך 24-72 שעות, בלי כל הלחצים היומיומיים שמשתמעים מהדבר. ועם ג'קוזי באמצע ה"דירה"
.
אנחנו כבר גרים ככה. בדיוק ככה, בלי הג'קוזי. אבל לא יוצא לנו באמת להרגיש את זה, או להינות מזה, או לחוות את זה בכלל. חוץ ממידי פעם בימי שבת אם שנינו לא עובדים ואם לאחד מאיתנו (בדרך-כלל לו, אני לא אוהבת לקבוע עם אנשים בשבת. שבת זה הזמן שלי בבית, במצב מאוזן, נחה) אין תכניות עם חברים, אנחנו נמצאים במצב הזה, אבל אצלי בראש כבר מתחילות המחשבות לקראת השבוע החדש ו'איך זה שהסופ"ש כבר נגמר?', ככה שזה אף פעם לא בדיוק "זה".
ועכשיו בא הצימר, בדיוק בזמן.
שלושה ימים בלי דאגות, בלי מחשבות, בלי משמרות במסעדה (לשנינו) או אנשים שצריך לראות או מקומות (חדר כושר) שצריך לפקוד.
רק אני והוא. אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא. 72 שעות.
אני כל-כך צריכה את זה!
רבים וטובים ממני (פה בישראבלוג), למעשה - רבות וטובות ממני כבר כתבו את זה וניסחו את זה טוב יותר, אבל אני רוצה לכתוב את זה בדרך הייחודית שלי, שלי ושלו.
אהבה זה כלים שטופים כשאני חוזרת הביתה מהעבודה
אהבה זה הכסף שהוא הגניב לי לארנק כשנסענו לקנות מצרכים
אהבה זה לרוץ על ההליכון מיוזעת ולראות אותו מתקרב ולחייך כמו בת 16
אהבה זה להצמד אליו לנשיקה אחרי ששניכם התאמנתם ואתם מזיעים ודביקים, ואף אחד מכם אפילו לא היסס
אהבה זה שניכם במיטה, הוא משחק פוקר במחשב ואת רואה טלוויזיה
אהבה זה כשאת כותבת לו מכתב, וכשהוא כותב לך שיר
אהבה זה להירדם לידו, להתעורר לידו, לבלות איתו את רוב השעות ברוב הימים שלך, ועדיין להתגעגע אליו בכל שנייה שהוא לא לידך
אהבה זה שגרה, השגרה שלכם.