אני נעה בין הצדדים הקיימים בי.
יש את הצד ההורס ויש את הצד הטוב , אך בנוגע אלי האגדות קצת טעו , הצד ההורס בינתיים השולט ולא הטוב. או שאולי לא הגיע עדיין הסוף.
אני נעה בין מה שאני יודעת לבין מה שאני מבינה.
למשל אתמול למדתי שיעור לחיים , ניפצתי לעצמי את בועת האשליות והחלומות שטישטשו לי את המציאות.
כל האשליות האלה טישטשו את הדבר שהיה הדבר הכי טוב בשבילי ואחרי הסטירה שקיבלתי חזרתי אל המציאות והיא לא רעה כל כך.
האמת היא , היא הרבה יותר טובה מכל חלום ומכל ציפייה שלי , כל הדברים הקטנים זכו ליותר משמעות והבנתי עד כמה שהקשר שלנו הוא פשוט מושלם.
מושלם בדיוק כפי שהוא.
עד הרגע ההוא אני ידעתי זאת אך זה שונה בהרבה מלהבין כי להבין זה לחוות זאת , להיות בפנים.
וזהו עוד רגע שנתתי לרגע לצד ההורס לשלוט עלי והוא הצליח להציל אותי בזמן..
“Before I ever met you I never knew I could be broken in so many ways.”
זה נכון , פשוט מילה במילה.
נשברתי לכל כך הרבה חתיכות לא בגלל שהוא חרא , כי הוא הדבר הכי טוב שקרה לי.
בזכותו למדתי על עצמי , ניפצתי לעצמי כל כך הרבה בועות במהלך השנתיים וחצי האלה וכל החתיכות האלה לא חזרו למקומם אלא הגיעו למקום אליו הם שייכים .
ניגשתי אל מקומות שחשבתי שבחיים לא אוכל להגיע אליהם , שבחיים לא אוכל להבין אותם ולבסוף הבנתי שפשוט פחדתי , פחדתי לקבל את האמת.
ואחרי שקיבלתי אותה וזה היה קשה , זה קשה לקבל את עצמך כשאתה מבין שאתה לא מי שחשבת שאתה , הגעתי לרגע השינוי שאני נמצאת בו כל הזמן ונלחמת בצד ההורס הזה , אני נופלת המון אבל קמה מחדש.
הרגשתי בצורך לשתף זאת..