הזמנתי תור לרופא עור.
התחלה של הפוסט לא מעניינת במיוחד זה נכון , אבל אם רק היה עולה בדעתכם כמה זמן לקח לי לקבוע את התור הזה.
אז אני אענה לכם - חודש ואולי אפילו יותר , חודש שלם שבו אני דוחה את זה למחר ומחר ומחר ומחר עד שלא נשאר כבר כלום מהידיים שלי ואין ברירה אלא לקבוע תור.
procrastinator או בעברית - דחיינית , בהחלט זו אני.
אז בהחלט אפשר להבין את ההתלהבות שלי.
בכל אופן , לא תכננתי להתחיל כך את הכתיבה של הפוסט אבל כשחושבים על זה פעמיים , איך הייתי מתחילה ? מה הייתי כותבת ?
ורגע ספונטני שבו נתתי לדחף שלי להתחיל בלי לחשוב יותר מדי , גרם לכמה שורות של כתיבה.
אז גם על הדרך מצאתי את הנושא לכתיבה - דחיינות.
האמת היא שלדחות דברים זו מחלה אצלי שאין לה כפתור עצירה , ואם כבר התחלתי עם העניין שקבעתי תור לרופא עור , שלא אגיד כמה זמן עבר מאז שרציתי לקבוע תור לאורטודנט , המצב פחות קריטי אבל הדחייה ... אני פשוט לא אומר.
לפני כמה ימים , אולי אפילו עבר שבוע אני כתבתי פוסט על כך שאכתוב רשימה של דברים שאני צריכה לעשות או לזכור לעשותם ולעשות יומן לעצמי שבו אדחוף את הדברים האלה בתקווה שאעשה אותם.
האם עמדתי בזה? למחצה. האמת היא שבעזרת הטכנולוגיה של היום והיומן של גוגל אשר ממנו אני מקבלת כל פעם התראה על משהו בסמס , מציל אותי המון פעמים. אך את הרשימה לא רשמתי עדיין.
דחיינות והתמדה , כשחושבים על זה יש המון דמיון בין השניים והם ביחד הפכו לטרור בשבילי.
אך הסיבה מדוע כל כך קשה לי להתמיד ולעשות דברים בזמן עוד לא מצאתי. דחיה בגלל משהו טוב יותר לעשות ודחוף יותר ? המחשבה שזה יכול לחכות ?
איך אני שמה לזה סוף ? הינה מצאתי תעסוקה לשעות הקרובות.
האמת היא שהיום נתתי לעצמי קצת חופש , נשארתי בבית ככה שיש לי כמה שעות עד לעבודה כך שאוכל לעשות משהו מועיל ואולי למצוא לכך פתרון.
בהצלחה לי ?
עצות יתקבלו בברכה 
כינוי:
Anastasia.h
בבלוג זה
בכל הבלוגים
