תמיד הייתי מודעת לכך שהאדם הכי אכזר שהיה כלפי , הוא אני.
תמיד הייתי קשה עם עצמי , מכבידה על עצמי עוד ועוד כי זה הרגיש לי לא בסדר לא להכביד , האשמתי את עצמי בכל דבר ודבר , לא הערכתי את עצמי , שנאתי את עצמי וגרמתי לעצמי להרגיש למטה בתחתית.
האמת היא שעד עכשיו אין לי שמץ של מושג למה זו הדרך בה בחרתי לחיות , מה גורם לי להיות כל כך קשה וביקורתית וחסרת שום קבלה.
זה לא משהו חדש , הייתי כך מאז ומתמיד.
אתמול יצא לי לנהל שיחה על כך , יותר נכון על אחד מהחלקים בהם אני מקשה על עצמי. החלק הזה שייך לנושא של חוסר פינוק עצמי. האמת היא שיש המון סיבות לכך שאני לא מפנקת את עצמי אפילו מעט , ובזכות השיחה הזו הבנתי שהסיבה העיקרית היא כי אני לא מרגישה שמגיע לי.
אחרי השיחה הבנתי שאני צריכה להרפות , אני צריכה לתת לעצמי לפנק את עצמי מדי פעם , אני צריכה לתת לעצמי את הזכות לאהוב את עצמי בדיוק כפי שאני , להיות רכה יותר ולהפסיק עם כל הביקורתיות והכובד.
זה לא קל , האמת היא שהרבה יותר קל להתמודד עם מצבים שקורים ביום יום , או לתהמודד עם בן אדם אחר מאשר להתמודד עם עצמך.. לדעתי זה החלק הכי קשה.
הבנתי שאין לי לאן להתקדם ולהתפתח עד שלא אקבל את עצמי , ההתנגדות הרבה שלי כלפי עצמי מורידה אותי מטה.
חשבתי לעצמי לפני כמה ימים - אהבה היא דבר כל כך מדהים אך מי שאמר שזה קל לאהוב כנראה טעה .
והיום הבנתי שאני זו שטעיתי שחשבתי כך - אהבה היא דבר כל כך מדהים , זה קל לאהוב .
אני אוהבת בכל לבי ונשמתי אך מה שהופך זאת לקשה זה החוסר אהבה העצמית שלי , כי אם לא תאהב את עצמך לפני הכל , איך תוכל להיות נאהב?
איך תוכל לקבל את האחר ?
המטרה מספר 1 שלי לשנה הזו - לאהוב את עצמי , לקבל את עצמי עם כל לבי ולתת לעצמי לגדול ולהתפתח בדיוק כפי שמגיע לי.
אני מאחלת לכולם שנה נפלאה מלאה בכל טוב!
תאהבו את עצמכם , תקבלו את עצמכם בדיוק כפי שאתם כי אתם מדהימים בדיוק כך..