החלתתי לחזור לכתוב פה, אני מרגישה יותר מדי לבד בזמן האחרון ..
מה קרה בשנה האחרונה?
ירדתי, עליתי, ירדתי, עליתי.. ואז
בהתחלה זה התחיל עם קצת אוכל , צומות קטנות, ואז כמובן הבולמוסים..
מה יכולתי לעשות? , אהבתי אוכל.. לאכול .. כ"כ הרבה אז ניסיתי להקיא, הצלחתי .
במשך כל יום הקאתי בהתחלה חשבתי שזה כיף לאכול כל כךך הרבה ולא להשמין מזה, כל המתקפות אוכל האלו..
בהתחלה הקאתי בשירותים, ואז עברתי למקלחת , ושם הקאתי עם זרם המים, שלא שומעים כלום.
אני לא מנסה יותר למצוא תירוצים בשבילי,זאת מי שאני, כמה פעמים שניסיתי לצאת מזה , אבל אני לא מצליחה, אני לא יכולה.
אי אפשר לספר להורים, כי כל החיים שלי יהרסו, סיפרתי פע לאחותי, היא בת 12, אבל זה היה שנה שעברה ניראלי היא כבר שכחה או שהיא חושבת שהפסקתי..
משקל ההתחלתי שלי היה 53 ירדתי בשנה ל45 ואז הגעתי ל44 היעד הכי נמוך שהצלחתי.
התחלתי לעלות בהדרגה, 46,48,50 עכשיו אני 51 עצוב לי מאוד, כל המלחמות האלה, כל השנה שעברה והזאת זה פשוט סיוט.
אני נוסעת עכשיו לצימר, לארבעה ימים, מקווה שאני יצליח להשתלט על עצמי ולא להקיא.
אני יצליח, אני מאמינה בעצמי.
החופש אני לא מתכוונת לוותר אני חוזרת לביתספר עם משקל 46. !
ישלי טיול של נוער שבאים מכל הארץ, 4 ימים, שם אני יכולה להוריד הכי הרבה, כי הולכים , והולכים והולכים..
אז רק רציתי טיפה לפרוק..
תגבות התקבלו בברכה.. =]
חג שמח 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
DiYiNg^To^B^sKiNnY