- משהו טוב שקרה: וואו, אין לי מושג מה קרה במדויק ב9 ימים האחרונים.
נתחיל מהלימודים כמו תמיד. לוח המבחנים נמסר, המבחן הראשון הוא ב7 לנובמבר במתמטיקה, הנושאים נמסרו, הדפים ללמידה למבחן נמסרו עכשיו נשאר רק ללמוד. לא שהנושאים קשים או משהו, אני יכולה להצליח במבחן טוב מאוד גם בלי ללמוד אבל לא בא לי לקחת סיכון אז אני אלמד בכל מקרה סתם בשביל להראות לאימא שאני עושה משהו עם עצמי והלימודים וגם בשביל להיות בטוחה שאני באמת יודעת את החומר טוב מאד.
פיזיקה זה קקה, הבוחן האחרון שלי היה 63 אם אני לא טועה.
ביולוגיה זה חופר, הפרויקט הזה עושה לי חשק to kill myself וכאלה בעיקר בגלל המורה שבגללו אני נרדמת אחרי 20 דקות של מצגת חופרת על המרכיבים של התא. לא, ליזוזומים לא עושים לי את זה.
אזרחות זה אחלה שיעור של שינה, אלא אם כן אמיל מחליט לגרד טיפקס מהשולחן ולפזר אותו על החולצה שלי (זה הדדי ואני התחלתי, אני מודה) מה שהופך את השיעור לקרב של ארטליינים ומי נשאר הכי פחות כחול עד סוף השיעור (כן הארטליין שלי כחול P:) והאמת שככה זה לא רק באזרחות, זה בשאר המקצועות גם.
בהפסקות חצי זה בד"כ ולד על הדשא וכאלה, בשאר ההפסקות זה רביצה על רצפת המסדרון של השירותים של הבנות (כן, הכיתה שלנו בלוקיישן מצוין) ובהפרעה לבנות רנדומליות לעבור דרך המסדרון עם הרגליים ומידי פעם לפלוט איזו בדיחת שואה או שוביניזם טהור עושה לי את ה10 דקות המחורבנות האלה של הפסקה מ45 דק' ל45 דק' נוספות של ישיבה בכיתה ומריחת המוח על השולחן לפוקרן נהדר.
בוחן ראשון בהיסטוריה כבר נעשה, הציון יהיה בהתאם ללמידה שלי (שלא היתה קיימת במיוחד) ובהתאם לתשובות הארוכות והפנטסיוטית שלי.
ספרות אני איכשהו עוד מחבבת בנתיים, הסיפור הנכה שלנו עושה לי ספק נעים ספק רעב בגלל שמדברים על תפוחי אדמה וגזר אז אני ישר נזכרת בצ'יפס של מקדונלדס ובפלוב ומשם זה נגרר לחוסר מנוחה לחזור הביתה ולפנטזיות שאימא הכינה איזשהו אוכל שראוי לאכילה ואפילו טעים, לפתוח את המקרר ולגלות שיש רק איזשהו ראש של דג על המדף העליון (רציני זה מה שקרה, כמעט התעלפתי).
תנ"ך עושה לי חשק לכרות למישהו את הראש.
אנגלית עושה לי חשק לחבק עץ כי ציפי רוצחת אותם עם כל האנסינים המפגרים שלה שהיא טורחת לצלם שעות על גבי שעות בשביל לשבת בכיתה 45 דקות, להסתכל על כולם ובאיזשהו שלב לעשות 'טסססס' עם הדיאט קולה שלה.
סה"כ אני חושבת שסיכמתי את כל העניין הבאמת מרתק שלי עם הלימודים.
בלט כרגיל, התעללות, למידה של דברים חדשים וכאלה. נו סתם פיגור עזבו אתכם.
את חמשת הימים הראשונים של סוכות ביליתי אצל ולד. יצאנו אולי כמה פעמים מהחדר שלו, פעמיים בטוח בשביל להכין את האוכל המהמם שלי (שניצלים מחזה עוף פרוס יחד עם סלט ירקות רגיל, ספגטי עם רוטב וארוחת בוקר שכללה חביתה מושלמת וסלט עם שמנת יאמ יאמ. קיצר הוא רוצה לחטוף אותי) ומהבית עצמו יצאנו פעם אחת בערב, עשינו סיבוב בים. אימא שלו אשכרה לחצה עליו לצאת וסתם העברנו את המזמוזים outdoors.
- משהו רע שקרה: ולד גר רחוקקקק.
- השיר החרוש של היום:
- לבוש: פיג'מות למיניהן.
- תוכנית טלויזיה/סרט/ספר: אני אוהבתתתתת טרו בלאד. הכרחתי את ולד לראות איתי את פאנטום האופרה, המסע המופלא, ראיון עם ערפד, 10 דברים שאני שונאת את אצלך ועוד כמה סרטים שראיתי לפחות אלפיים פעם.
- מי עשה לי את היום:
- מי הרס לי את היום:
- ציטוט/מילת/יציאת היום: "נדיה המכנסיים!!!!!!11"
- תוכניות למחר: אממ בלט. היום הברזתי מהבלט שדחפו לי סתם ככה אז נו בסדר. להתחיל ללמוד ולסיים עם זה.
- מסקנות/חפירות: גבולות מוגדרים מראש.
תמונת לסביות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
