הכניסה מסביב

והנה שוב העונה החמה שוררת בכנען, והחום המעיק במיוחד עליי שב להציק.

אז אחרי המון זמן שלא נכנסתי לבלוג והבאתי איזה פוסט נחמד, החלטתי שהגיע היום.

בשנה החולפת בעיקר נתתי דגש לעצמי. לשקם את עצמי יותר נכון.

אחרי כל החרא מהשנה שעברה, ומהשנה שלפניה, החלטתי שהגיע הזמן להתפנק.

אכלתי את השנה הזאת בטירוף, מכל הצדדים, ולא השארתי אפילו פירור.

ו-וואלה, ממש טוב לי.

ממש ממש טוב לי עד כדי שלא אכפת לי להתגייס עוד חצי שנה, שזה די מפתיע.

אין הרגשה עילאית יותר מלדעת שדפקת כל כך הרבה בחורים בשנה הזאת, סתם כי התחשק לך.

מאף אחד שפנית אליו לא שמעת לא. כאילו, היש יותר מקפיץ אגו מזה? I don't think so.

ולא תגידו מכוערים או מתוסבכים, בניגוד חד לבני הזוג שלי - הם באמת באמת היו שווים.

באמת היו אנשים שנמשכתי אליהם אך ורק בגלל הפיזיות שלהם. הפתעתי את עצמי.

מבלים ימים שלמים, למרות הבצפר, ואפילו בו מצליחים ממש. בניגוד לכל מתבכייני הבגרות האחרונה במתמטיקה - עשיתי 807 והלך לי ממש טוב.

אז אפשר לומר שכבר התייתר לי הצורך בבלוג השנה, כי לא היה לי על מה להתבכיין, או דיכאונות לחלוק. שנה חלום. 

שיר סיום - http://www.youtube.com/watch?v=KAAOQcPagZg

שנזכה. התברווזתי לעד כנראה