~משאיות המוות בכבישים~
זה קרה ביום שני כשנסעתי לקיבוץ חמד לקנות מגפי רכיבה חדשות.
יצאנו מהבית ולא חשבתי שיקרה משהו מיוחד. אתם יודעים מה כבר יכול לקרות בנסיעה על הכביש? תאונה? הכי גרועה אולי.
בכול אופן נסענו על כביש 4 שאמור להיות כביש פתוח בדרך כלל ומהיר לנסיעה,
עד שפתאום נתקלנו בפקק נוראי! השעה היתה 12 בצהריים בערך...
הייתי עם אבא שלי. מין הסתם.
ואז התחלנו להתווכח בגלל מה נגרם הפקק
אולי רמזור, אולי נסיעה איטית של אנשים,
אולי תאונה,
אולי סתם חסמו את הכביש.
העלנו כול מיני אפשרויות עד שהמשכנו להתקדם ובסוף מה גילינו?
תאונה קטלנית שהתרחשה בכביש 4 בין אוטווס לשתי מכוניות!
היו הרוגים, בעצם הרוגה אחת וכמה פצועים קשה שפונו לבית החולים.
היו שם מלא שוטרים, ואמבולנסים, ומלא אנשים!
ואחת המכוניות הייתה מרוסקת לגמרה! זה היה פשוט מפחיד! *-*''
בכול אופן באה מאחורינו משאית , אבא שלי לא ראה אותה,
ואני חשבתי שהיא תעצור , כי היא הייתה מאחרינו.
אבל לא!
היא לא עצרה!
היא פגעה בנו!!!
דפקה לנו את הפגוש האחורי של הרכב שלנו!
ובאותו רגע דפקתי כזאת צרחה שאני בעצמי הופתעתי ממנה.
כול כך נבהלתי שבאותו הרגע התחלתי לבכות! מההלם!
ושתבינו -
באותו הרגע כול החיים עברו לי מול העיניים כמו על חבל דק!
ממש כך!
כלומר אם המשאית הייתה ממשיכה לנסוע עוד קצת ומלפנינו הייתה עוד מכונית...
אני פשוט לא הייתי כאן עכשיו כדי לספר את זה.
זה היה פשוט מפחיד!
לא קרה לי כלום אבל שמענו כזה ' בום!' עוצמתי שאני שמחה שהמשאית הארורה לא המשיכה לנסוע!
ובאותו הרגע הבנתי עד כמה אני צריכה להעריך את החיים שלי.
תשמעו, המוות לא מפחיד [ טוב הוא מפחיד כשאתם עושים תאונה או כשאנשים אחרים מחליטים להיכנס בכם] בעיקרון הוא סתם עצוב. אין באמת מה לפחד ממנו.
הרי כולנו נמות בסוף בלב כזה או אחר של החיים,
וצריך פשוט לקבל את זה. זאת עובדה קיימת.
נכון שלא תמיד מתים מזקנה או מחלה ורוב הפעמיים זה מרעב או מלחמות או תאונות וכו...
אבל עדיין.
ובאותו היום זה היה פשוט מפחיד!
ממש יכולתי לראות את כול החיים שלי מהעבר ועד עכשיו והלאה עוברים לי מול העיניים!
יכולתי פשוט למות באותו היום!
זה היה נהג ערבי אידיוט שהרכב בכלל לא היה שלו! וכנראה שהאידיוט פשוט חלם או דיבר בטלפון, אני לא יודעת.
יכולתי למות בגללו!
הייתי כול כך נסערת שפשוט לא הפסקתי לבכות!
לקחנו כמובן פרטים, והמשכנו לנסוע.
ולכן אני קוראת לזה 'משאית המוות!'.
משאיות בכלל הן כלי רכב מסוכן ומסורבל.
ממש מפחיד לעשות תאונה עם משאית.
כשעברנו ליד התאונה המקורית זה גרם לי להבין עוד יותר שניצלתי! פשוט ניצלתי!
התאונה שראיתי הייתה פשוט מזעזעת,
חשבתי לעצמי שהייתי יכולה להיות במקום אותם אנשים שהיו מעורבים בתאונה הנוראית של האוטובוס ולהיות עכשיו פצועה בבית חולים.
והאמת שלפני כמה זמן כשנסעתי לחווה היתי מעורבת בעוד תאונה עם אוטובוס שבו האטובוס נכנס לרחוב צר, ומשמאל באה מכונית והוא לא ראה אותה ואז שמענו ' בום!' והנהג נכנס בתוך המכונית!
שוב ניצלתי ולא קרה לי כלום, אבל היו כמה נשים שנפלו על רצפת האוטובוס ונפגעו. נשים מבוגרות.
אז אמרתי לאבא שלי '' פעם ראשונה בסדר, פעם שנייה הבלגתי, אבל פעם שלישית כבר לא יהיה לי כזה מזל. אני בטוח אשבור משהו בגוף או שאני אמות'.
כלומר שבפעם הבאה שתהיה לנו תאונה אני כבר לא אצא ממנה כול כך בזול.
ודווקא בגלל שתי התאונות האלה אני מפחדת להוציא רישיון.
אנשים פשוט לא יודעים איך לנהוג!!
וכשהמשכנו לנסוע בכול פעם שראיתי משאית על הכביש אמרתי לו בפחד '' תיזהר מהמשאית. תיזהר' ממש בחרדה.
*למה לעזאזל הפוסט הזה נישמע כאילו אני כותבת כמו סיפור?*
האמת שרציתי להעביר את החוויה המפחידה הזאת דרך מריה( הדמות שלי), ובאמת עשיתי את זה אבל אז האח הדפוק והסוטה שלה דרו החליט להתערב לי בסיפור ולהרוס לי הכול! אני שונאת אותו!!
זה התחיל טוב , אבל את ההמשך הוא כבר הרס לי! אז כבר וויתרתי.
בכול אופן משאיות מסוכנות תמיד! ואני שמחה שהוא לא המשיך לנסוע ושלא הייתה עוד מכונית לפנינו כי אז היינו נמחצים למוות, ועוד מזל שהינו חגורים!
כי אם לא הינו חגורים היו עפים קדימה דרך הזכוכית ומתים!
אבל גם אמרתי לאבא שלי ש ' יש מישהו מלמעלה שלא רוצה שאני אחיה' שאני לא אשאר בחיים.
והאמת תמיד כשאני הולכת על הכבישים ברחוב שלי, תמיד באות מכוניות ורוצות לדרוס אותי.
אני פשוט הולכת לידן ותוהה מתי זה באמת יקרה. שאחת מהן באמת תחליט לדרוס אותי למוות.
ושוב אני קצת שמחה שהמשאית לא הרגה אותנו. זה באמת היה מפחיד.
אני רק חושבת לעצמי למה אני לא מעריכה את החיים שלי? שקיבלתי במתנה?
אני לא מעריכה אותם כי אין מה להעריך בהם! הם לא שווים כלום!
אני שונאת את החיים שלי!
תגידו מישהו ממכם בכלל שמע על התאונה בכביש 4 ? זה היה ביום שני.
התאונה שהייתה שם הייתה באמת מזעזעת כול המכונית הייתה הרוסה ומפורקת.
והייתה הרוגה אחת! אישה מתה! אמרו שסיבת התאונה עדיין לא ידועה ושהם בודקים את הסיבה.
אני באמת שמחה שהמשאית לא הרגה אותנו,
אבל מההלם ועוצמת המכה בלי לחשוב יותר מדיי אני פשוט צרחתי צרחת מוות כזאת של ' לא! אנחנו נמות!'.
חשבתי שהיא תעצור אבל לא. היא לא עצרה ונכנסה בנו.
לא הספקתי לראות תמונות ואנשים בחוט חבל החיים הדק שעבר לי מול העיניים. זה עבר כול כך מהר כמו רכבת שטסה עד שלא הספקתי לראות כלום.
החיים עברו לי בכזאת מהירות מול העיניים...
באמת הייתי בטוחה שזה היה הסוף שלנו.
אני שמחה שזה לא קרה.
קניתי היום את הספרים שכול כך רציתי!!
אחד מהם זה הספר ה8 בסדרת של 39 הרמזים[ שאגב הסרט יעלה בשנת 2014. עובדים עכשיו על עיבוד קולנועי על סדרת הספרים הזאת, ואני כול כך הולכת לראות את זה!]
הספר השני הוא ' עיר של אפר' הספר השני אחרי הספר ' עיר של עצמות' [ שאגב גם לסדרת הספרים הזאת עושים סרט ואני כול כך הולכת לראות גם את סדרת הספרים הזאת!]
אני רוצה לעשות פאנפיק לספר הראשון של עיר העצמות וזה לא ממש מסובך אבל...
טוב זה קצת מסובך אבל ממש היתאהבתי בדמויות של קליירי וג'ייס.
השניים האלה כול כך מזכירים לי דמויות אחרות[ לא אפרט של מי]
אבל רק אגיד שבסםר השני ג'ייס מסתבך ומחפש כול הזמן צרות XD הוא הורס אותי לפעמיים XD
אבל אתם צריכים לקרוא את הספר הראשון כדי לדעת על מי אני מדברת. מבטיחה לכם שלא תתאכזבו. הספר הראשון מדהים!
אני לא רוצה להרוס לכם אבל קליירי וג'ייס הם לא מה שחשבתי בהתחלה...
כלומר הייתה לי תחושה מההתחלה שיש איזשהו קשר בין השניים ולא הייתי בטוחה אם זה יהיה קשר של ידידים, חברים, אחים, זוג, או סתם חברים טובים,
ובסוף לצערי הרב , הרב ממש גיליתי שהם...
שהם...
שהם...
טוב אני לא אגלה לכם. אם לא קראתם את הספר הראשון, הספוילר הקטן הזה סתם יהרוס לכם. אני רק אגיד שהקשר ביניהם הוא קשר משפחתי.
זהו.
ורביעי הבא זה יהיה ערב יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ובחמישי זה כבר יהיה יום העצמאות.
מישהו הולך לעשות על האש?
אם אתם הולכים לפארקים וכאלה כדי שתצאו ממש מוקדם מין הבית, כי אחרת לא תמצאו מקום בשום מקום. כול הפארקים יהיו מפוצצים באנשים!
מניסיון אני אומרת לכם.
~סופ''ש שקט לכולם~
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
