הכל מבריק כאן חוץ מהסמיילים המוזרים הלבנים האלה, בעידן שבו בג'ימייל יש סמיילים מרובעים ובסקייפ יש סמיילי אימו כבר אין מקום לפרצופונים של ישראבלוג.

עשיתי ניקוי מחשב וגיבויים ונתקלתי בקטעים שכתבתי כאן ובאלו שלא נכנסו. כשהייתי קטנה לא הצלחתי לכתוב ביומן, ניסיתי אבל יצא רק לו"ז של ילדה בכיתה ב', שעממתי את עצמי.

אבל אבשלום... זה שונה, אני קוראת את עצמי מלפני יותר משש שנים וזאת מישהי, אני זוכרת את המחשבות האלו והן לא כל כך מביכות כמו שחשבתי שהן יהיו. הקטעים שלא נכנסו קצת יותר מביכים אבל היי, היה לי את שיפוט הדעת לא להכניס אותם. 

הילדה לא השתנתה הרבה אני חושבת. לא יודעת אם זה טוב או רע שאני לא מרגישה שינוי אחרי שש שנים. אני יודעת יותר על המקצוע שלי, הדעות שלי טיפה יותר מגובשות ואני כותבת את זה ממחשב יפה ומתוחכם יותר אבל זהו בערך.