אז ככה,קיבלתי אתמול צו ראשון ובטח כל ההתרגשות של הבני 16 וחצי+ היתה אתמול ואני פספסתי את זה..
אבל מה אכפת לי,אני עדין מתלהבת מזה:)
אז בעיקרון אני צריכה להתייצב בבקו"ם ב11/10-עוד שבועיים וכמה ימים וזה ממש מוזר כי זה עוד שבועיים וכמה ימים ואני כולה ילדה בכיתה י"א שעדין לא חשבה אם היא רוצה ללכת לשירות לאומי או לצבא או בכלל מה היא רוצה לעשות בצבא או בכלל מה היא רוצה לעשות בשירות לאומי,אבל אני כ"כ שמחה שקיבלתי את זה כי:
1.סוף סוף הגיע גם תורי להתגייס(זה יקרה עוד שנתיים,אבל לא תספיקו להגיד "ארטליין הוא בלוג שולט" שמונה פעמיים והשנתיים האלה יעברו)ואני שמחה שסוף סוף,אני יכולה לתת.
2.כי זה ממש מרגש..אני כבר ילדה גדולה:>
3.מסתבר שאני אהיה מהחלוצות שיעברו את זה בשכבה שלי(למרות שיש המון בנות שנולדו לפני>.>)ואז כולם ישאלו אותי"נו?איך היה?!מה שאלו אותך?שאלו אותך מה זה לבלר(או משהו כזה שזה פקיד)?האם הצהרת שאת דתיה ושאת הולכת לשירות לאומי?" ואני אענה "לא,יש לי פרופיל 97(למרות שיש לי משקפיים^-^) ולא הצהרתי שאני דתיה כי אני לא אהבלה ואני מעדיפה שיהיו לי כמה שיותר אופציות"
4.כי ה-מ-ו-ן אנשים אומרים שאני אוכל להיות משקי"ת ת"ש מדהימה,עכשיו רק נישאר לי לברר מה זה.
5.כי מי לא ניראה טוב במדים?
6.כי סוף כל סוף אני זוכה להיות חלק מהדבר הזה שנקרא "צה"ל" או "שירות לאומי"
תגידו שאני אופטימית(שבתכלס זה נכון),תגידו שאני סתומה,תגידו שאני מורעלת בצורה מוזרה,תגידו שאני מורדת בתיכון שאני לומדת בו(תיכון דתי),תגידו שמהצו הראשון באות רק צרות ושצה"ל זה חרא דבר...
אבל לא אכפת לי:)
מאחלת פרופיל 97 לכל אלה שקיבלו אתמול צו ראשון,
יעל:)
עריכה:
בוהוווווווו:<
עשיתי בדיקת שתן ומסתבר שיש לי שם כמות גדולה של חלבונים(וזה לא אמור להיות שם) והרופא אמר שיש הרבה סיכויים שלא יקבלו אותי לצה"ל אם זה ככה....:(
ואני חלמתי על פרופיל 97 עם משקפיים ^^"