שלשום היתה האזכרה שלך, כאילו שמישהו יכול ורוצה איי פעם לשכוח אותך.

זה לא כמו פעם. ואולי עוד לא הבנתי שאת כבר איננה. עברו שנתיים מאז שאת איננה. ואצלי כלום לא השתנה. עוד רגע אקח את הטלפון ואתקשר לשמוע אותך.

אשמע אותך מחייכת מעבר לקו. בהתלהבות תשאלי מה שלומי. מה שלום כולם.

את הרי אף פעם לא שוכחת אף אחד.

את כמו תמיד תשאלי את השאלות הנכונות, ושוב אדע  שאת כל כך מכירה אותי, ארגיש איך שאת באמת מתעניינת בי, וכמה את אוהבת אותי.

ואת תמהרי לסיים את השיחה כמו תמיד, כדי שלא להפריע. כי כזאת את, לא רוצה להפריע לאף אחד. רק נוגעת באהבה ובורחת.

ואני אמהר לשאול מה שלומך רגע לפני שאת מנתקת.

את כרגיל תגידי שהכל בסדר גמור, הכל טוב אצלך, אפילו שזה לא נכון. אבל את הרי לא תכבידי אף פעם.

אני כל הזמן חושבת מה שלומך, ומי זוכה עכשיו בכל החוכמה והאהבה שלך?  מי דואג לך?

את יודעת...הרבה דברים שחיכית להם ורצית כל כך שיקרו קרו אחרי שהלכת, בעצם את בטוח יודעת,  את תמיד יודעת הכל.  ואני רוצה שתדעי שאני אוהבת אותך כל כל. אני מתגעגעת באמת.

עוד רגע ארים את הטלפון ואתקשר לשמוע אותך ואת כל האהבה האמיתית שלך. הרי לא מחקתי את המספר שלך מהזכרון, כשאני מדפדפת אני רואה בין כל השמות גם"סבתא" ואצלי סבתא כלום לא השתנה.

.