שוב את לא שקטה
זרה צנומה

טובעת בחלוק גדול
מסתבכת בסבך של חששות
אף פעם לא מסתכלת בעולם במבט גלוי
כל יום הוא יום של חצאי נשימות
והתפעמות מיופיים של ארבעה קירות
בהם את בוהה בעפעפייך התפוסים כבמהדק
ופולטת קולות נוהמים- נגד רצונך
שוב ידייך מתפזרות במצוקתן לכל הצדדים
או מאוגרפות חזק אל החזה.
עכשיו זה הזמן בו תנעצי אצבעך בך
פעמים אחדות
כדי לבדוק את טריות שיגעונך
וגם הפעם לא תתקני שגיאות- שפיות
ולי תספרי שזו חוויה פרטית
ולא תרחיבי במילים
שקטה.