Meanwhile, In The Middle Of Nowhere

אני מתגעגעת לחברים שלי.

כי זהו, עכשיו משתנות המסגרות ואין יותר את הדבר הזה של לראות את האנשים שאני אוהבת כל יום ולצחוק איתם ככל יום. נגמרה התקופה הזו. ואני חושבת שרק עכשיו, כשאחת מהחברות היקרות לי ביותר נעלמה לי ולא דיברתי איתה אפי

לו כבר למעלה מחודש וחצי, אני מתחילה לקלוט את זה.

וזה קצת מפחיד אותי, אני חייבת להודות, מפני שעוד שבועיים- שלושה גם התקופה הזו- 

של החופש המוחלט- תיגמר, ולא תהיה לי ההזדמנות לראות את כולם מתי שרק ארצה.