אני לא מאמינה שכבר עברו 7 חודשים...
7 חודשים ארוכים ומהנים, שנגמרו בצורה הכי כואבת.
אני ממש מצטערת שכמו דברים רבים אחרים,
גם את הכתיבה שלי זנחתי ב7 החודשים האלו שהייתי עם הבחור מהמסיבה.
ולא, לא טעיתי ולא התבלבלתי, אני מודעת לזה שכתבתי "הייתי".
נפרדנו ביום רביעי האחרון, ביום של ה7 חודשים שלנו.
זה לא שרבנו או משהו, להפך! היינו הכי באותו ראש...
זה לא שאני חייה בסרט ואפעם לא התווכחנו,
אבל תמיד זה נגמר בהתפשרות,
ואחריה חיבוק, ונשיקה, ועוד אחת ועוד אחת...
ואת ההמשך של ההתפייסויות נשאיר לדמיונכם (רק אל תתפרעו לי פה!)
בכל אופן, בשבוע שלפני הפרידה היינו ב"הפסקה" -
הוא אמר שהוא ממש לחוץ בעבודה
ושהוא לא רוצה להגיע למצב שאני מרגישה שהוא מזניח אותי
ושהוא לא רוצה להפרד כי הוא אוהב אותי.
ביום רביעי האחרון דיברנו, והוא אמר שהוא מצטער,
אבל הוא לא רוצה לשקר לי,
ושהאהבה שלו כבר פחות ממה שהיא הייתה.
מאוד נפגעתי לשמוע את כל זה, אבל הבנתי...
אני לא יכולה לקשור אותו לכיסא ולהכריח אותו לאהוב אותי.
נפרדנו, והחלטנו להעביר אחד לשנייה את הדברים דרך חברים
(דנה יוצאת עם אחד החברים שלו)
וככה זה נגמר, נחמד ויפה... רק שהוא לא יכל לסיים את זה יפה.
היום בבוקר כשנכנסתי לפייסבוק,
הדבר הראשון, הפוסט הכי עליון, שראיתי היה שהוא במערכת יחסים.
ולא סתם במערכת יחסים, הוא יוצא עם מישהי מהעבודה שלו.
מישהי שאני פגשתי לפני שלושה שבועות,
והייתי ממש נחמדה אליה, ואפילו אמרתי לו שהיא ממש חמודה ויפה.
ממש כאילו דחפתי אותו לתוך הידיים שלה... מטומטמת שכמותי.
כינוי:
JustSisi
בבלוג זה
בכל הבלוגים
