אמובטלת בברלין

יש כמה דברים בקשר לגברים שאני לא מבינה.

וכן, אני יודעת שגם אנחנו לא הגענו עם הוראות הפעלה,

שאנחנו לא מפסיקות לדבר ושאין דבר כזה יותר מידי קניות.

ועדיין, בכל מה שקשור אל המין השני, יש לי כמה תהיות.

למשל, כשגבר צריך להלביש ילדים, יכול להיות שהוא הופך לרגע לעיוור צבעים?

וכשהוא יוצא בערב די נעים, מה גורם לו לחשוב שגרביים הולכים נהדר עם סנדלים?

ויכול להיות שאם הוא היה הולך לבד לקנות בגדים לחתונה, אז הוא היה חוזר עם ליוויס 505 וטריקו שחורה? 

ויכול להיות שהם באמת חושבים שהכלים והבגדים חוזרים לבד לארון ולמגירה?

וששינה היא דרך מצויינת לפתור כל בעיה?

יכול להיות שגבר באמת לא שם לב לבלאגן?

או שהחלק במוח שלו שאחראי על הסדר פשוט לא קיים?

ואיך יכול להיות שגבר נורא נורא ממהר לעבודה, אלא אם את עוברת לידו עירומה?

כי הסיפור הזה מחמיא לי בתור בחורה

אבל לפעמים אני צריכה סוג אחר של עזרה...

ולא יכול להיות שאם הוא שטף את הכלים

ומסתובב אחר כך כאילו הוא סיים בניצחון קרב אדירים,

כשהוא בכלל לא ניקה את הג'יפה בכיור

כי שם מי מסתכל.. זה מן חור שחור.

ואיך זה שהפליז מהטרק בבוליביה, אי שם בתחילת שנות העשרים

הופך להיות המעיל שהכי מתאים לאירועים מיוחדים?

אני יודעת שיש לי גם איזה שניים וחצי קוראים

שבטח עכשיו ימחקו אותי מרשימת הקבועים

אבל אם תענו לי פה על הסוגיות

שניה לפני שתלחצו על כפתור המחיקות

אולי אני אוכל לגמול לכם גם בכמה תשובות..