אמובטלת בברלין

זה התחיל בהשתלטות עויינת על חשבון הפייסבוק שלי. הוא נפרץ שלחו ממנו מיילים מביכים לחברים קרובים ועשו בשמי לייקים למגוון סרטים כחולים, אם לא היו לי בני משפחה שם הייתי מחליקה. אבל האח הבכור של אבא שלי יכול לקחת קשה ליקוקי ישבנים אז פירסמתי סטטוס מבאר והלכתי לישון, כמה ימים אחר כך אחד מחשבונות המייל שלי קיבל ערימה נאה של סרטים כחולים ורשימת התפוצה שלי קיבלה שוב סרט מקסים לצפיה בודדה בשעת ערב מאוחרת. מכיוון שזה לא חשבון המייל הראשי שלי, ולא זה שאני משתמשת בו לענייני עבודה הבלגתי ושיניתי שוב סיסמא.

אבל עכשיו אני מגלה סוג של וירוס שהתיישב לי גם על הבלוג, לצערכם הוא לא שולח למנויים שלי סרטים כחולים אבל עדיין הוא וירוס לבבי ומקסים. מידי חצי שעה בערך, אני מקבלת תגובה לאחד הפוסטים שלי על כמה הוא נפלא וכמה מחכים לי שאמשיך לכתוב. זה פוסט ישן יחסית, ולטעמי מאוד משעשע, אבל אחרי התגובה השניה או השלישית התחלתי לחשוד... יש גבול לכמות הליקוקים שאני מקבלת בזמן קצוב (כשאני חושבת על זה שוב, יש מצב שיש פה בכל זאת קשר לסרט כחול...) והמייל שלי מפוצץ מתגובות אוהדות שמגיעות משיעורי אייפד וחיפושי גוגל....

בקיצור אני פונה ללב שלכם, אני אוהבת מחמאות, אבל אמיתיות ומהלב, את אלה מהפלסטיק שנשלחות על ידי תוכנת מחשב אני רוצה להפסיק, מישהו יודע איך????