אמובטלת בברלין

שוש אהובה שלי,

לפני שמונים ושלושה ימים יצאת מהבית, מקולחת, יפייפיה ומאושרת.  יצאת לשעה, אולי שעתיים..תכננת לחזור לקידוש, תכננת להגיד שלום לחבר, תכננת לחזור ולנשום בית אחרי כל כך הרבה חודשים בנכר. תכננת אולי גם לפגוש חברים, תכננת בטח לצאת לאיזה פאב, תכננת... 

לפני שמונים ושלושה ימים כל התכנונים האלה הפכו לחלום רחוק כי בערך שעה אחרי שיצאת מהבית כבר היית בבית חולים. עוד לא כתבתי פה אף פעם עד כמה המצב היה מסובך.. לא כתבתי פה מעולם את המילה "קטיעה" שריחפה מעל ראשך כמו עננה אפורה ומלאה בברקים ובגשם, לא כתבתי פה עד כמה לא היה לנו ברור אם ומתי תחזרי ללכת ולא כתבתי פה כמה מסובכים היו הניתוחים שעברת. לא כתבתי פה על כמות הדמעות שהזלתי אני ולא על הדמעות שהזיל כל מי שישן סביב מיטתך. הייתי אופטימית, הייתי מלאת תקווה והייתי מוכנה למלא כל משאלה. ידעתי שאת קוראת פה אז מי יכול היה להרשות לעצמו להשבר במקום שבו את נמצאת? איזו זכות היתה לי בכלל להזיל דמעה אחת של רחמים או דאגה כשלא היה יום שבו עמדתי מולך ולא מלאת אותי בגאווה. גם כשבכית או נשברת היית כל כך חזקה ועמדתי מולך נדהמת, לא מאמינה.

שמונים ושלושה ימים חלפו, ואת עוד שניה בדרך חזרה... כבר עומדת על שתי רגלים, מצליחה איפה שאף אחד בעולם לא חשב שאפשר. אף אחד חוץ מאיתנו, אלה שיודעים בדיוק למה את מסוגלת, לפעמים אפילו יודעים יותר טוב ממך. את בדרך הביתה, עם כיסא גלגלים ותיק, בו ארזת את כל הבגדים והתרופות, ויש בו עוד תא אחד בצד, בו ארזת לפני שמונים ושלושה ימים את כל החלומות. עכשיו, כשתפרקי בבית את הבגדים חזרה לארון תוכלי לפתוח את הריץ' רץ' ולשחרר גם את התכנונים והתקוות.

נכון, הדרך עוד ארוכה ובטרם תחזרי להיות מה שהיית, יש לך עוד איזו תקופה לא קצרה, אבל התכנונים שלך יכולים כבר לנשום אוויר ולעמוד יפה בשורה. לחכות אחד אחד עד שיגיע תורם להגשמה.

חוץ מזה, שוש אהובה, אני חייבת גם להגיד לך תודה. על שלמרות הכל הצלחת למלא את הימים האלה בצחוק ואושר, על שלמרות הכל המשכת להיות הפוחזת שאני הכי אוהבת. כי אם לא היית מצליחה לקום ארבעה שבועות לפני התחזית, ואם לא הית מצליחה לעמוד לשניה בחופה או שלא היית מצליחה לצחוק איתי על הכל ולהראות לי שוב ושוב כמה את נפלאה, היה לי הרבה יותר קשה לעבור איתך את הזוועה. תודה שאת חוזרת הביתה, תודה על מתנת יום הולדת נפלאה, תמיד היית קרובה לי ללב ותמיד היית חלק מהנשמה אבל מעכשיו תפריד בניינו רק תקרה. זה יותר קל כשאת פה, כאילו אפשר להסדיר נשימה

תודה על התחלה נהדרת לשנה חדשה.

אוהבת אותך, כמה שרק אפשר

אני