לכולנו יש חורים כאלה ואחרים בהשכלה האישית שלנו: משהו שלא הבנו עד הסוף, עובדה כלשהי שלא ידוע לנו עד כמה היא נכונה, סרט שלא ראינו, אוצר מילים ספציפי שלא ברשותנו, ספר שלא קראנו, מקום שלא ביקרנו בו, נושא כלשהו שמעולם לא למדנו למרות שמאוד רצינו. חורים אישיים בהשכלה האישית באים לידי ביטוי בכל מיני צורות: יש כאלה שלא מסוגלים להגיד "לילה טוב" ביותר משתי שפות ועבורם זה נחשב להפסד, אחרים לא צפו מעולם באח הגדול, יש את אלה שלא למדו לנגן בפסנתר, לנתח יצירה ספרותית, להכין פסטה מוקרמת עם פטריות או להבין מה זה לעזאזל הייקו. יש ויש, הכל תלוי באדם ומה שהוא מחשיב לחור בהשכלתו האישית.

אני חושבת שבמקרה שלי אחד מהחורים בהשכלה בא לידי ביטוי בכך שמעולם לא קראתי את סיפורה של ליטל מיס דולורס הייז. אומנם ראיתי את שתי האקרניזציות: גם את גרסת השחור-לבן משנת 1962 וגם את הסרט של 1997 (אותו אהבתי הרבה יותר בעיקר בגלל יכולות המשחק המדהימות של דומיניק סווין). אבל את "לוליטה" של נבוקוב מעולם לא קראתי, ומבחינתי זה חור קטן בהשכלה האישית שלי.

אגב, גם מעולם לא ציפיתי גם ב"אח הגדול", אבל מכך נראה לי שדווקא הרווחתי ולא הפסדתי.

וכהרגלי אני מפנה גם שאלה אל הקהל הרחב:

ומה החור האישי שלכם בהשכלה?

משהו אחד, קטן, אפילו שטותי. קדימה, שתפו!