חיים בלי רגשות

בכל יום שואה יש כמה תכנכים קבועים:|
-הטקס המרכזי שבו נותנים כבוד לניצולי השואה (למרות שביבי בנאומו אמר אותם אחרונים אחרי רשימה ארוכה של אנשים)
- השיחת בוקר עם המורה על כמה שחשוב להנצחיכ כי ניצולי השואה הולכים ונעלמים
-הצפירה
-הטקס בבית הספר, שילדים בוכים ליידך ומשום מה זה גורם לי להרגיש חסרת רגשות 
- חזרנו הביתה, אכלנו ראינו טלויזיה(אם יש מה בכלל) וכמובן הלכנו לפייסבוק, בפייסבוק יש את הסטטוסים הבאים:
'ועדיין המספר הכי גדול עד היום 
שמגלם את התקווה אבל ממחיש את האסון
הוא זה שכשאומרים אותו
כל אדם שפוי עובר לדום...
שש מיליון.'
'אוף היום הזה קשה'
'שישה מיליון, אסור לשכוח אותם'
והכי מזעזע
'מי שחושב שהיטלר בן זונה שיעשה לייק'
אני באמת תוהה, ככה אתם מנציחים ? בזה שתרשמו משפט או חצי משפט, על כך שצריך להנציח ?
לא יותר חכם לבוא ופשוט לשתוק ? לכבד קצת ? לא להגיד יותר מידי ? אני מבטיחה לכם שלרוב ניצולי השואה אין פייסבוק שיעזור להם לראות את 'ההנצחה' המיוחדת שלכם בפייסבוק...
אני באמת נגד ההנצחה הזאת בפייסבוק, היא אולי תראה שאתם מכדים את יום השואה אבל בואו נודה באמת, זאת רק הפוזה.
אם הייתם מכבדים הייתם אומרים סתם ככה אפילו לאח או לאחות שלכם על הסיפור הזה שסיפרו לכם עליו בבית ספר על הטקס, הייתם משתפים חברים שלכם הייתם אומרים שהטקס היה מרגש מאוד.
פייסבוק, זה פשוט ניהיה המקום היחיד שלנו להגיד את הדעות שלנו ? אין לנו פה ? אל תתנו לפייסבוק לבוא ולהגיד את הדעות שלכם, אל תרשמו הנצחה כי זה לא המקום !
ובאמת אל תיהיה עד כדי כך עלובים ותרשמו, מי ששונא את היטלר, שיעשה לייק. תעשו לי טובה ופשוט תחשבו פעמיים לפני מה שאתם רושמים, האם זה מתאים והאם זה נכון.
קחו נשימה לפני כל צעד, זה אפילו לא עולה כסף.
ואם אתם אומרים 'קל לה להגיד קל לה לרשום' אז כן אולי זה קל לי, אבל באמת אתם רוצים להנציח, תרשמו פוסט אל תיהיו ככה ותרשמו סטטוס בפייסבוק, זה אפילו לא מכבד זה
משפיל.
יום השואה זה יום חשוב, זה ציון היום של השחרור שלנו מפני מה שעשו לנו הנאצים, אסור לשכוח את היום הזה וכמובן, צריך לכבד אותו ומאוד.
להנציח סיפורים, ופשוט במילה אחת גדולה, לזכור.