| 5/2015
 המערכת: מדינה בחוב
*אתה* חושב שיש בעיה - הגדרת המצב כ"בעייתי" היא פרשנות אגואיסטית *שלך*! בפועל המערכת לא מקולקלת כי ניבנתה ככה: הנישארים בעבר הם עניים והתקועים בהווה הם מעמד בינוני. מכיוון שבדמוקרטיה העם מצביע לעצמו; הידפקות המיעוט שכן מבין בהוצאות: היא בילתי נימנעת.
כל עם ישראל בתגובה: "ואיך כולם אשמים לי בזה חוץ ממני? תגיד לי בדיוק את כל מה שאני רוצה לשמוע עכשיו, או שרק אתה אשם בחרשות שלי" - "בהנחה שאנו מיתעלמים מהמציאות: מה יכולה להיות הבעיה?! הרי כשמיתעלמים ממנה היא פותרת עצמה או שכולם אשמים לי חוץ ממני: אחרים אחראיים עליי ואחרים אשמים לי, ואם הם לא בוכים איתי אך ורק בשביל עצם הלבכות: אני ושפוטיי לא אוהבים אותם"...
"מה שאני רוצה קונה את עצמו".
שאני אבין משהו: כשהיה פחד מפיגועים זה היה "המצב" (הביטחוני), ועכשיו כשיקר מאשימים ענן עלום אחר?
אני הישראלי היחיד שלא קודם-כל מיזדרז להיתרגל לבעיה אחר-כך רואה אותה נוצרת?
מה עם קודם לחשוב? רק אני יודע להגיד לבנק "אין לי איך להחזיר את זה, אשמח להצעה אחרת כגון ריבית גדולה יותר על הפיקדון"?
בעיה ליקנות במקום אחר? בעיה ליקנות פחות? בעיה קודם לחשוב במקום רק אוטומט?
זה נישמע ציני, אבל זה באמת מה שהעם כן מכוון אליו: כשמאסה קריטית בוחרת בכוונה במחירים היקרים ביותר רק כי הם מכריחים 'לעשות' מקסימום שעות; כאילו כדי לכסות את החוב אבל באמת להיתפגר בעמדת "הלעשות" העיקר שעכשיו לא משעמם: הם דופקים את המיעוט (יאללה לבכות שזה בכלל לא קשור בין ביקוש והיצע 'כי זה לא בדיוק אותה מילה') -
אני יודע שאתם עושים את זה בכוונה; כי אם לא תיגזרו על עצמכם הוצאות היסטריות מה בדיוק יכריח אתכם "לעשות"? אתם עוד עלולים למות משיעמום! כשאתם קוברים את עצמכם בעמדת 'הלעשות': בטוח לא תמותו משיעמום. וכך אתם מקבלים את רצונכם: הכל "יקר". להיתלונן על כך זו צביעות לשמה!
'תגורו בהתאם לאמצעים שלכם'. הגבר החכם הזה לא נימצא במינוס.
מצב כלכלי זה מבחן התוצאה: 'המבוגרים החדשים' לא הוכנו ע"י הוריהם לחיים! את מכוונת בכוונה ללהיות הומלסית, לכל היותר לגור בדירת פח בשכונת מצוקה. הרי אם לא הפחד שמניע ללעשות את מתה משיעמום.
עובר לכם בראש "לעצור לחשוב"?
נידמה לי או שהתוכנית הזאת היא קודם פירסומת לאנשי מקצוע המדקלמים סיסמאות?
הרי אם היועצת כזאת חכמה למה היא עדיין שכירה? אם המייעץ כזה גאון מדוע אינו מילארדר?! מעניין מה עוצר אותם...
עם ישראל בתגובה: "אוף אין לי כוח לרשום" / 'כן, אבל "עכשיו"'.
הבנק מציע לכם קודם כל את מה שטוב לו! זאת לא אשמתו של העסק שאין לכם חוש שיפוט / חינוך מתאים / מגן בולשיט.
אם אני יכול להגיד "לא" אז גם השכיר יכול. אני לא מאמין לרגע שלא-זוטר בבנק מקבל מינימום, ואני לא מאמין לרגע שאין לו מושג איך להיות עצמאי; הרי ככל שהוא בכיר יותר בשוק הפרטי כך *בוודאות* כישורי הניהול שלו טובים יותר - המרוויח הבכיר במגזר הפרטי לא מכניס את עצמו *בזדון* לחובות.
העובדה *שלדעתו* של הלקוח מגיעה לו הצעה שטובה קודם כל לו: היא פרשנות סובייקטיבית.
הבנקים יודעים מצויין את המצב של כל אחד מלקוחותיהם. כשלקוח *שתמיד* בפלוס וגם יש לו הכנסה קבועה; מקבל אך ורק את הטלפון "מה דעתך על הלוואה?" וגם במסך הכניסה לחשבון שלו מופיעה תמיד רק פירסומת מודגשת באדום "זכאי להלוואה": מדובר במדיניות מכוונת, ששום 'תעודת זהות בנקאית' לא תשנה אותה.
מה זה "עוזרים לך"? 'אני רוצה שתיתרמו לי או שהחברים שלי לא אוהבים אתכם'? אתה זה שלא יודע לדבר איתם, ואתה זה שלא מסוגל להבין מלכתחילה מול מה אתה בכלל מיתמודד.
ההתחלה לפיתרון היא שאתה מודה שהבעיה היא קודם כל אצלך. אם כולם אשמים לך ואתה רק צודק: סימן שחובות זה כן המצב הנכון והמתאים עבורך - אתה *כן* נהנה מעצם הלהיתלונן.
* משלמים ליועץ משכנתאות, עם עדיפות לכזה שיכול לייצג אותך: להיות ולעשות בימקומך ובשבילך (כן כמו עו"ד). הבעיה היא שמכיוון שהוא לא יגיד לך בדיוק רק את מה שאתה רוצה לישמוע עכשיו, ומכיוון שמבחינתך זה לא משנה מה קורה במציאות אלא זה משנה רק מה **אתה חושב** שקורה: אתה תבכה שכל היועצים שקרנים ורמאים (וכן: כרגיל בתור צבוע-לשמו תאשים את כולם במצבך חוץ מאת עצמך).
את יכולה לעשות את מה שהגיוני או את מה שמרגיש לך נכון.
| |
ילדים לא מקובלים
הכתבה המיקצועית של מירי נבו:
http://docu.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1127207&sid=186
מנ"כל מיטרד החינוך מורה לבי"ס לקבל *כל* אחד, לרבות כשהוא יודע מראש שזה יביא רק בעיות.
מנ"כל מיטרד החינוך מכריח את בי"ס הממלכתיים להשאיר גנבים לרבות לאחר שנתפסו, לרבות על חם; לא משנה כמה פעמים. למעשה ההפניה לבי"ס מיוחד היא רק במיקרים קשים מאוד: כל מי שיקבל *עד עשר שנים* במיצטבר כל חייו: מושאר בזדון למרר חיי אלטרואיסטים. כשזאת מדיניות מכוונת; נא לא לזיין לי את השכל עם 'תגובה מסודרת בכתב'.
אני עדיין מחכה לפעם הראשונה בה הורה יאשים את מנ"כל מיטרד החינוך ברצח, וגם ינקום בו באופן אישי. נראה אז איזה פקיד בכיר יעפעף לנוקם: 'זאת החלטה של תפקיד'.
הרוב המוחלט של ההורים רוצים שמרטף זול; ולכן בי"ס ממלכתי עושה *הכל* חוץ מללמד - במיקרה הוורוד ביותר האפשרי: אין לך מה לעשות עם מה שלמדת. ההורים עשו ילדים רק כי הטבע אמר להם, ובבגרותו של הילד מצפים ממנו לספק להם נכדים, סתם ככה מהאוויר.
'נוטים לברוח'? מה עם 'רישיון להורות'?! איך זה שכולם אשמים להורים חוץ מההורים? מדוע הנהלים לאישור אימוץ לא חלים גם על טיפולי הפריה?
לא 'אומרים למורה'. מחזירים!
מכיוון שלגברים יש נטיה טיבעית לאלימות נגד הגוף ולנשים נטיה לאלימות נגד הנפש, אפשר לפטור כל בעיה בכך שהילד שמציקים לו יסדר לעצמו כלא (בבוקר כשהמציק יוצא מביתו); כי לא עצר את העלבונות בשתיקה ולא את האגרופים עם פרצופו ולא עצר את הבעיטות עם מיפשעתו.
זה מצחיק; כי קודם פסיכופת בן 12 מעפעף לנורמאלי בן 40+ שהוא זהה לו, וכך הלוקה בהפרעת נורמאליות עובד אצל הראשון שאומר לו 'לעשות'
הנולדו מקולקלים מאוננים על כך שמבוגרים מעל 40 עובדים אצלם.
'מבוגרים בני 40+ שעובדים אצל ילדים בני פחות מ12, רק כי היו הראשונים להצחיק אותם שהם זהים להם': נפוץ יותר משנדמה. בגלל זה המורים לא אחראים על שום דבר והמנהלים מעפעפים 'חסרי אונים'.
לבי"ס 'אין כלים' ושאר מועדון המקובלים הלאומי 'לא רוצה להתערב'; כי אין על זה קידום. לו בריונים מקצועיים היו נכנסים ישירות בילד עצמו, ולפני כל הילדים האחרים שבכיתה: פיתאום התישקורת הייתה עושה על זה כתבה ומשטרע הייתה אחראית על לחקור, ומנ"כל מיטרד החינוך היה מעפעף שזה בכלל לא קשור בין להכריח להשאיר את הנולדו מקולקלים לבין רצח, כי זה אינו-לא-בילתי זהה לקידום שלו.
"ילד שיש לו עם מי לדבר זה מיתבגר שיש לו על מי ליסמוך!" גולדי10
אם אתם נימצאים בשביל הילד בתקופת הגן, וגם בתקופת היסודי: הוא בהכרח ובוודאות ידבר איתכם בתקופת החטיבה והתיכון. כך הילדים לא יאשימו את עצמם ולא ישמרו את זה אצלם.
על ההורים *להדריך* את ילדם בפתירת הבעיה:
1. ההורה אומר לילד מה הוא היה אומר, ועושה; ממרום גילו וניסיונו.
2. הילד מעביר את זה במסננת שלו ומבצע בדרכו-בעצמו.
מצד שני; אם זה בכל לא קשור בין לעשות את הילד לבין לחנך אותו, כי זה לא בדיוק אותה מילה: אז מה זאת החוצפה הזאת להתלונן 'למה הילד שלי לא מקובל?!'
בנים - תילמדו מישפט קסם: "למה אתה מרגיש שונה? רק אתה הראשון אי-פעם והיחיד בכל העולם שיש לו את הבעיה הזאת! נו? עוד לא התאבדת כי רק אתה אוהב בנים?".
הלוואי שהייתי יודע את זה בתקופת השמרטף הציבורי.
עובדה שלמדתי בדרך הקשה: 'ילדים לא צוחקים על דברים שאינם מבינים, אלא פסיכופתים מוציאים מיחוץ לחוק את הלא-זהה להם'. הילדים מהכיתה/שיכבה/בי"ס הם *המלצה בילבד*! על הילד להרשם לחוגים אחר הצהריים בהם *לא נימצאים* החארות מבי"ס, וזאת כדי שיבין שיש עולם אחר. הילד הנכה ואחיו *חייבים* לעבור אל חינוך מיוחד: למפגרים-חברתית אין מה לעשות עם לוקים-בהפרעת-נורמאליות.
אהבתי מאוד את הפורמט: כל גישה מקבלת במה תמציתית ובסדר הנכון; ממנה הצופה יכול להיתפתח :-) .
נ.ב
כשהמדיניות המכוונת של מנ"כל מיטרד החינוך היא "כל האוכלוסיות ביחד לרבות כשידוע ומוכח מראש שהן לא מסוגלות להיסתדר בניהן", וגם "לא משנה בכלל איך הילד מיתנהג ולרבות עבריין, ללא הבדל ניתפס על חם בגניבה יותר מפעם אחת / פסיכופת-סיוציופת / מסיט אל אחרים כדי שלא יידעו שזה תקף עבורו; עדיין חובה להשאירו בכל מקרה":
הרי שהתגובה בסוף היא שקר גמור: תעמולה סותמת פיות רק כי זה מה שאנשים רוצים לישמוע עכשיו.
| |
 מוות קליני
אח"כ משקרים לנו שזה תקף רק לשילטון של האריה מדמשק.
(הסבר לקשי הבנה לפחות כמוני: ביבי רוצה שוועדת הכספים תאשר העברות אל מצביעיו המשוחדים לפי דרישות וועדת חו"ב, וחוץ מזה כל שאר המדינה לא מעניינת אותו)
כל הצעות החוקים מיתחלקות ל:
75.00% העיקר הכמות:
יורים לכל הכיוונים / מתישהו פוגעים במשהו. בדיוק כפי שבסופו של דבר זרעון אחד מתוך *מיליארדים* יצליח במשימתו.
לא משנה הסיכויים העיקר שיירשם שהצעתי משהו:
12.00% העתקה לשמה מח"כים אחרים באותה כנסת:
'לא משנה זכויות יוצרים; העיקר שיראו את השם שלי'.
12.00% הגשה מחודשת של הצעות שנדחו בכנסות קודמות:
מדובר בח"כים שבקביעות *לא מסוגלים להבין* מדוע הצעותיהם נידחות, ללא הבדל ניסוח / עצם הרעיון. כך הם 'מיתפלאים' מדוע הם יושבים לנצח באופוזיציה / עושים טובה לאנושות שעוברים את % החסימה.
1.00% כוונות טובות מובילות לגהנום:
סטטיסטית; הסיכויים להצעת חוק אמיתית וגם כנה וגם שצריך אותה וגם מקורית וגם שלא מיתנגדת לעצם ההישארות של מפ"אי בראשות השילטון וגם סיכוייה לעבור גבוהים מאוד: אחוז אחד לכל היותר.
סה"כ 99% ביזבוז זמן
מסקנות:
|
|
| |
שר"צ איבדו את הקשר עם המציאות: אני מעדיף להצביע ליחשיך גפרור.
כל הצעות החוק הן בדיחה; כי בשורה התחתונה ר"המ עושה *כירצונו*.
|
| |
מפ"אי 3
אחת מתכונותיו העיקריות של הפסיכופת: מוריד הוראה להכחיד פיזית את הלא-זהים לו *רק כי* שונים ממנו במידה כלשהי.
כשרפי השכל ניגמרים לו הוא מייבא חדשים: ב"ישראל" זה ניקרא 'מיבצע להעלאת יהודים' וגם 'איחוד מישפחות'. כל עוד אפשר לייבא אספקה שוטפת של "לוקים בהפרעת נורמאליות" מאיזה-מקום-שלא-יהיה: הפסיכופת יכול להשליט דיקטטורה - שילטון מפ"אי מובטח.
אם *כל* כדור הארץ יהיה עולם ראשון, ו\או אנשי העולם השלישי יידעו מראש שאיכות חייהם לא תישתפר במיידי "אך ורק מעצם הגעתם לראשונה למקום החדש": מפ"אי יאבדו את השילטון לנצח.
אם מדינתך מבוססת על קליטת הגירה: "הבאת חדשים" שאף-פעם לא יודעים מראש איך החיים במדינתך מיתנהלים *בפועל ביומיום*: אזי אתה שפוט של פסיכופתים, ללא כל קשר לרצונך. כל ה'מדינה' סביבך היא תירוץ בילבד עבור הדיקטטור וחבריו רק כדי שהם אישית יקבלו "עכשיו עוד".
מדינה שמנוהלת ע"י אלטרואיסטים לא מעודדת הגירה; כי ברור מאליו שכולם רוצים להגיע אליה.
| |
מילחמות מפ"אי
הפחד ממילחמה משאיר את מפ"אי בשילטון - כל מילחמה ב"ישראל" היא יוזמה בכוונת זדון!!
חונטת מפ"אי ידעה מאז ומעולם שהפחדה מניעה לפעולה; לכן כל המצביעים שיובאו מטעמה חייבים לפחד כדי לעשות או ש הם בקומה.
אורי מילשטיין , news1 , משקיע רבות בסידרת כתבות על "ההכנות הלקויות למילחמת העצמאות". אני מציע כיוון אחר: ב"ג היתעלם *בזדון* מהמידע, כדי להבטיח את קיום המילחמה; כדי שפחד האזרחים ממנה יזכיר להם לבחור בו מחדש לראשות השילטון - "לקויות" זו פרשנות סובייקטיבית שלך!
ידוע לכל כי מיבצע קדש ב56' הוא יוזמה של ב"ג.
לא משנה שב67' היה "ניצחון מוחץ", מה שמשנה זה שעדיין היה איך להפחיד את הציבור; כדי שיזכרו להשאיר את מפ"אי בראשות השילטון. "מכת מנע" זו תעמולה: אין סיכוי שבעלי מפ"אי יאשרוה.
ההתשה ב70' הייתה ריגוש לשמו: הפחד הממשי לאבד את המדינה בעזרת התעמולה "הערבים יכבשו אותנו"; מבטיח הצבעה למפחיד.
המודיעין לא ניכשל ב73'; אלא הזרג המדיני היתעלם בכוונת זדון מכל האזהרות ולרבות מהאזהרה האישית והמפורשת של يا مالك العربي, כדי להבטיח את קיומו של הפחד הנישלט.
"נישלט", כי ניצחון "ישראל" מובטח תמיד:
בשיא הפחד אנשים דבוקים למסך ואז ר"המ עושה ת'צמו מושיע: 'במיקרה' ממש יש לו היזדמנות מושלמת לתת את ההרגשה ש 'פורקן מהמתח המפחיד = להצביע לו'. האפקט הפבלובי הזה מזיין אותנו בקביעות, בפשטות ובאמינות מאז ימי העליה השניה.
ב82' מפ"אי עלו על פטנט חדש: המילחמה לא מיסתיימת כי מיקור חוץ יכול להמשיך אותה לנצח ("רצועת ביטחון/עזה" = המשך מכוון בהילוך נמוך). מרגע ההיצטמצמות אל ההילוך הנמוך ועד "מיבצע שלום הגליל 2": כל שבוע התישקורת הזכירה לציונים "חייל הצבא נהרג היום בדרום לבנון" (כמו תקופת הפיגועים של רע-בין מ93 עד 95).
מ68' ועד 06' כל הזמן הערבים הפגיזו את קריית שמונה. בתגובה הק"שים זכרו להצביע רק למייבא אותם אל "ישראל" (ר' שדרות).
93': פלסטין נוסדה כדי ליפגוע ב"ישראל", בדיוק כפי שלחיזבל'ה מותר להמשיך להיתקיים.
ה-מטרה ה-יחידה של כל המיבצעים היזומים בעזה, שבכוונת *זדון* ומראש לא משנים את המציאות: להשאיר את העם מרוט מעייפות / עצבים / פחד, ולרבות הישתתפות פיזית בריגוש כגון לצאת אל חדר המדרגות. ברגע השיא: הפורקן מהמתח הינו הופעתו של ביבי בטמבלוויזיה. כך בדיוק הוא מזיין אותנו - חוזר עם 30 מנדטים.
בובי הסתיר מידע קריטי מחברי הקיביבימט בכוונת זדון כדי להבטיח שהחיילים ימותו לחינם: מטרת הלחימה המיותרת היא תירוץ לפירסום תמונות החללים כדי לרגש את המצביעים שצופים בבידור בטמבלוויזיה.
הטיפול במינהרות הוא יצירת מחר שונה מאתמול: טעות. נפתלי בנט היתעקש על כך פשוט מפני שאינו מפ"אי רישמי - לו היו משחדים אותו בתפקיד בכיר מאוד בממשלה הבאה: הוא לעולם לא היה יורד לשטח!
> > >בדיוק בגלל זה הסיכוי של נפתלי בנט להיות באופוזיציה גבוה מידיי - בעלי מפ"אי הורידו את ההוראה אל ביבי להעניש אותו; על כך שביגללו קיבלו היתכווצות שרירים בעפעפיים. (04/05/2015)
('ליפתור את הבעיה' => פחות פחד => פחות מנדטים)
+++עידכון קריטי 05/05/2015 07:00 עוד לא נולד איש העסקים שיכול לנצח פוליטיקאי: אם נפתלי בנט ימשיך לחשוב שהוא יכול להכריח את ביבי לעשותו שר החוץ; *רק כי* אביגדור ליברמן פרש: אזרחי "ישראל" יקבלו את איימן עודה בתור חבר קיביבימט ביטחוני.
כל עימות צבאי בו "ישראל" הישתתפה אי-פעם ולרבות מילחמת העצמאות; מטרתו היא אחת בילבד: לרגש את המצביעים באמצעות הפחדה, כדי שיצביעו בעד השארת מפ"אי בראשות השילטון.
ללא כל הבדל אם מפ"אי היתעלמה מההתראות בכוונת זדון כדי להבטיח את היתרחשות המילחמה: עצמאות / התשה / כיפור,
או שיזמה אותו: קדש / לבנון / פלסטין,
אם ניצחה אותו ברגע: ששת הימים,
ואם יסדה אותו כמיתמשך באמצעות מיקור חוץ: פלסטינים/חיזבל'ה.
מצביעים מפוחדים הלוקים בהפרעת נורמאליות הם המוודאים שהפסיכופת וחבריו ימשיכו לקבל עוד עבור עצמם רק כי הם קיימים.
ללא אספקה שוטפת של לוקים בהפרעת נורמאליות: אין למפ"אי כל שילטון על "ישראל".
بدون مؤن تيار من عانى اضطراب طبيعي: لا رسام الخرائط كل شيلتون في "إسرائيل".
עידכון 7/5/2015
נכון פיקוד העורף של הצבא המיזדיין מזכיר לנו בתשדיריו את 'אזורי ההיתגוננות'? אז זה זה.
| |
דרוש מנ"כל לבנק הדואר :-)
1. בן לפחות 25 שנים.
3. סגן מנ"כל במשך שבע שנים. הניסיון ניצבר במהלך 12 השנים האחרונות.
ו\או
4. במהלך 15 השנים האחרונות הינו סגן מנ"כל במשך 10 שנים לפחות.
ו\או
4א. במהלך 17 השנים האחרונות הינו סגן מנ"כל במשך 12 שנים לפחות.
אתם מזהים את הבדיחה? הם אפילו *לא מנסים* להסתיר את העובדה שהמיכרז תפור לחברים שלהם.
הרי אם אתה בן 25 ועונה על הסעיף השלישי: היתמנתה לתפקיד בגיל 13, כיתה ז'. אחלה מתנה לברמיצווה.
אם אתה בן 25 וגם עונה על הסעיף הרביעי: התמנתה לסגן מנ"כל בגיל עשר(!!) שזה כיתה ה'.
אם אתה בן 25 וגם עונה על סעיף 4א, היתמנתה לס. מנ"כל בגיל 8(!!!) שזה כיתה ג'.
השאלה "האם הוא צבר ניסיון בחוג 'הסמנכל הצעיר' אחהצ?" אינה נכונה; מישום שניתן לילמוד *כל תפקיד* תוך-כדי.
ת'אמת? כבר שמעתי על אנשים מקושרים להחליא, אבל עוד לא עם דרישות-דמה שכאלה!!
(נ.ב: ישנה רשת מלונות שאת אחד מסניפיה מנהל מנ"כל בן 22 שהתחיל בתור מלצר חד"א. נחשו את שמה :-D)
| |
הורות 2
|
נכתב על ידי
גולדי10
,
2/5/2015 15:24
בקטגוריות איכות היא כן מילה גסה, גיל ההיתבגרות, חוכמות קטנות, מיחוץ לחברה (יומיום), מטריקס, סנובים, פוליטיקה, תמונות, שכירים, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
