החיים הם אוסף מוגבל של דקות, של שניות.
אסור לקחת אותם קשה מדי, אבל גם לא בקלות ראש.
אז מה אם תהיה כזה או אחר,
אם יגידו עלייך שאתה זיין עולם או שיגידו שאתה נוהג לאט.
למי אכפת מה אנשין אומרים?
ואם שברו לך את הלב,
תשבור משהו בחזרה.
כי יום אחד לא תהיה פה.
אז אל תהיה כמו כולם ותצא למסיבות רק כדי שיום אחד תזכור ששתית וחוץ מזה תשכח הכל.
תעשה מה שאתה רוצה.
יום אחד לא תהיה פה,
ואני לא בטוחה שהחיים שלך יעברו מול העיניים שלך,
כי בסופו של דבר אתה בטח תשכח את זה.
אתה רק תזכור את מה שחשוב,
שהיית בחיים,
שאהבת, שצחקת, ששמעת והלכת וקנית ואכלת ונשברת ובכית.
פשוט תעשה מה שאתה רוצה,
גם אם זה לשבת מול הטלפון כל היום.
העיקר שהיית חופשי.
וחופשי זה מאושר.
תאהב, תגיד YOLO. כן פאקינג יולו, כי החיים קצרים ולא צריך לחשוב על שום דבר,
פשוט לעשות.
נ.ב, אני חושבת שהרגע גרמתי לעצמי להשראה ולחשוב על זה שיום ראשון אני הולכת ישר אל ההוא מהבסיס שלי ואומרת לו שאני בקטע שלו.
כי למי אכפת ,
יולו
לא?