לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אין לי מקום



Avatarכינוי: 

בת: 28





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2015    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2015


לא יודעת אם סיפרתי לך, אבל אתה לא יוצא לי מהראש.
באוטובוס, כשאני אוכלת, במשרד, בדרך לבסיס, לפני השינה, בבוקר כשאני קמה.
לפעמים אני חושבת שאולי זה באמת הכל בראש שלי, מתחיל ונגמר שם.
ואולי בעצם יש משהו מעבר, אבל אני פשוט לא יודעת מה לעשות.                    
אני רואה אותך וקופאת, לא יכולה להגיד שום דבר ממה שרציתי להגיד. 
אני יכולה לתכנן מיליון דברים בראש, וברגע אחד הכל ימחק לי.
אני חושבת שאני פשוט צריכה לזרום עם זה.. וגם לראות אותך יותר מדקה ביום.
נכתב על ידי , 29/4/2015 18:18  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קלישאות.


מה שבלב לא ידעו,
אם לא תספר אז איך ידעו.
ועד שהתאהבת, והרגשת, תספר.
תגלה.
כי אם לא תגלה זה יאכל אותך מבפנים,
ובסוף ישארו לך רק האצבעות של הרגליים.
הלב כואב ודופק וזה הורס את כל הגוף.
אם רק יכולתי להוציא גימלים על שברון לב, אולי לא הייתי רואה אותך לעוד כמה ימים טובים.
אני בטח מגזימה, ובטח אשכח מזה עוד זמן מה.
בטח עשיתי כמה טעויות בסיפור הזה, אבל אני בסך הכל בת אדם.
וכמו הכל, זה יעבור, זה זמני.
בהתחלה הכל כאב לי, כאילו שהלכנו מכות ואתה ניצחת בכל הסיבובים והשארת אותי פעורת פה ושבורה.        
לא יודעת על מה אתה חושב, הלוואי והיית מגלה לי.
כי רק לפני שבוע התחננת שנהיה ביחד ועכשיו אתה לא מסתכל לי בעיניים.
מה שלא יהיה.. יהיה טוב.
נכתב על ידי , 16/4/2015 17:38  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




"זמן מרפא את הכל

הוא מרפא את הכל

אם לא הכל את הרוב

וגם זה יעבור"

 

 

נכתב על ידי , 16/4/2015 16:24  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של 4Zohara ב-16/4/2015 20:11
 



דור.


כואב לי כל הגוף. הכל בראש אבל משפיע על הגוף. הכל דופק ופועם ובעיקר כואב. אחרי שבועיים או יותר של לבטים והתחבטויות, אני מבינה שזה זה. זה באמת זה.
אני רוצה אותו, בדיוק כמו שהוא רוצה אותי.
אני רומזת, רמזים דיי עבים, אולי יותר מדי רמזים. כשזה לא עבד עברתי למילים, להסברים.
עד שסוף סוף הבנתי מה אני רוצה, עד שסוף סוף הפסקתי להתלבט, הבנתי שאני רוצה אותו, שיהיה שלי,
הוא החליט שנמאס לו, הוא לא מחכה לי יותר, וה"לא יודעת" שלי כבר לא עובד עליו.
כנראה שהחזקתי אותו קצת יותר מדי זמן בזמן שהתלבטתי.
אבל מה השתנה מאתמול, מה השתנה משלשום, כשהיה אומר לי מילים יפות.
אולי באמת משהו השתנה, פשוט הייתי כל כך מסונוורת.
לחשוב זה לא טוב, חשבתי יותר מדי וזה רק פגע בי, והרבה.
כואב לי עכשיו כל הגוף, רק מלחשוב.
נכתב על ידי , 14/4/2015 22:32  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

7,035
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , יצירתיות , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללא חסרת תקנה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לא חסרת תקנה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)