זה כבר לא מספיק. |
 כינוי:
Demoniaque בת: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2011
אה. איזו הרגשה מופלאה ונשכחת.
בקורס האחרון שהעברתי השלתי מעצמי ארבעה קילו.
ויצאתי מהארון. סיפרתי לאמא היקרה שלי שכנראה אני לא אתחתן עם גבר.
היה לה קצת קשה, אבל היא תתגבר.
ואז פגשתי בחור.
מדי פעם אני פוגשת בחורים כאלה, שאני מסתכלת עליהם ואומרת לי אילו אבות מדהימים הם יכולים להיות. ואז אני שואלת עצמי, האם אני באמת לא מסוגלת לנסות, על אף הניסיון הגרוע? ואני מחליטה שלא להחליט. ללכת בעדינות על הקו העדין שבין המציאות לפנטזיה, שבין התאוות לצרכים.
והוא אכן מקסים. והוא כנראה גם אבא נפלא, כי יש לו ילד בן חמש מאושר. כן, ילד בן חמש. וגילו כפול משלי, וקצת יותר. אבל הוא גורם לי להרגיש טוב עם עצמי. והוא מעניין, ולא מאיים. אבל אז אני תופסת את עצמי בידיים ושואלת האם זה באמת מה שאני רוצה. ונראה שלא.
אני רוצה למצוא זוגיות בריאה.
ובזאת אני מפסיקה לחפש.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
